בפתח הדברים

העולם כולו מצוי בעיצומו של שינוי עמוק, המשפיע באופן ישיר על תעשיית ההייטק. שלושה תהליכים דרמטיים מעצבים את המציאות:

שינוי באקלים ההשקעות הגלובלי, המתבטא בזהירות גוברת מצד משקיעים ובמעבר להשקעות ממוקדות בתחומים בעלי פוטנציאל מוכח;

המעבר לבינה מלאכותית ודיפטק, שמוביל שינוי עמוק במבנה ובאופי התעשייה אך מאופיין בזמן הגעה ארוך לשוק, דרישות הון משמעותיות וצורך בהון אנושי בעל תארים מתקדמים;

הזרמות עתק מצד ממשלות כחלק ממרוץ חימוש טכנולוגי עולמי, כאשר מעצמות משקיעות מיליארדים כדי לשמר יתרון בתחומים אסטרטגיים. ישראל מדורגת בין המדינות המובילות בעולם בהשקעות ובמספר הסטארטאפים בתחומי הבינה המלאכותית והדיפטק, אך נדרשת לפעול על מנת לשמר את יתרונה מול תחרות גוברת.

הדו"ח שלפניכם מציג תמונת מצב שנתית של ההייטק הישראלי. יש לקרוא אותו כשברקע עומדים תהליכים אלה, המשפיעים על נתוני המאקרו ועל כיווני ההתפתחות העתידיים של תעשיית ההייטק. השפעות הבינה המלאכותית עדיין אינן באות לידי ביטוי מלא בדו"ח הנוכחי, אך ברור כי הן צפויות להיות נוכחות ומשמעותיות בדו"חות הבאים. ההייטק הישראלי ממשיך להיות מנוע הצמיחה המרכזי של כלכלת ישראל, אך ב-2025 הוא ניצב בצומת דרכים. לאחר עשור של צמיחה מואצת, הענף מתמודד עם מציאות מורכבת: מצד אחד, התאוששות בגיוסי ההון לסטארטאפים והובלה עולמית במו"פ, בעיקר בתחומים בינה מלאכותית ודיפטק. מצד שני, קיפאון בתעסוקה ובתוצר, ירידה בהקמת חברות חדשות וירידה חדה בגיוסי קרנות הון סיכון ישראליות.

הנתונים בדו"ח ממחישים את חשיבות הענף לכלכלה הישראלית: ההייטק מהווה כ־17% מהתמ"ג ויותר ממחצית מהייצוא – נתונים יוצאי דופן בקנה מידה עולמי. עם זאת, קצב הצמיחה בתעסוקה ירד לפחות מ־2% בשנה, לאחר עשור של גידול מואץ. במחצית הראשונה של 2025 הועסקו בענף כ־403 אלף עובדים (כ־1.5% מכוח העבודה), אך מספר המשרות בתפקידי מו״פ ירד ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

במקביל, ייצוא ההייטק ממשיך לשבור שיאים: ב־2024 הסתכם הייצוא ב־78 מיליארד דולר, כאשר 72% ממנו נובע משירותי תוכנה. בארבעת החודשים הראשונים של 2025 נמשכה מגמת העלייה, וחלקו של ייצוא ההייטק מכלל הייצוא הגיע ל־57.2% – הנתון הגבוה ביותר שנמדד, לאחר שב־2024 כולה הנתון עמד על 56.4%.

בצד החיובי, גיוסי ההון לסטארטאפים התאוששו וחזרו לרמות של 2019-2020 , מה שממקם את ישראל כהאב החמישי בעולם בגיוס כספים לסטארטאפים. לצד זאת, 2025 מצטיירת כשנת שיא בתחום הרכישות והמיזוגים בהייטק הישראלי, עם עסקאות בהיקפים חסרי תקדים כדוגמת WIZ ו-CyberArk . עם זאת, נמשכת ירידה רב-שנתית בהקמת חברות חדשות: מספר הסטארטאפים החדשים נמוך ביותר ממחצית לעומת לפני עשור, ורובם קמים בתחומים שכבר רוויים: תוכנה ארגונית, פינטק, מסחר מקוון וסייבר.

תחום הדיפטק בישראל מתבסס כעמוד תווך מרכזי של החדשנות המקומית, עם נוכחות הולכת וגדלה בזירה הבין-לאומית. מחקר משותף של רשות החדשנות וחברת Dealroom מצביע על כך שבישראל פועלות למעלה מ־1,500 חברות דיפטק, המפתחות טכנולוגיות מורכבות, עתירות מו״פ שדורשות זמן הבשלה ארוך, הון משמעותי וכוח אדם מיומן ביותר. מאז 2019 גייסו חברות אלה יותר מ 28- מיליארד דולר – כ-35% מסך ההון שגויס על ידי חברות הייטק ישראליות, נתון שממקם את ישראל במקום הראשון בעולם מחוץ לארצות הברית בגיוסי הון לדיפטק.

כדי לחזק את ההובלה הזו, רשות החדשנות מפנה משאבים משמעותיים: קרן ההזנק שהושקה ב־2024 משקיעה בחברות דיפטק בשלבים מוקדמים הפועלות בסקטורים עם זמינות נמוכה של הון פרטי, ובימים אלה משיקה הרשות מסלול חדש בקרן יוזמה להשקעה ישירה (Fund of Funds) בקרנות דיפטק, בהיקף של 250 מיליון שקלים, שנועד לחזק את יכולתן של קרנות דיפטק מתמחות לגייס את הקרן הבאה שלהן.

בנוסף, הרשות מקדמת תוכניות לאומיות בתחומי בינה מלאכותית, ביו-קונברג'נס, מחשוב קוואנטי ואקלים, ומשקיעה בתשתיות טכנולוגיות מתקדמות כמו מחשב-על לאימון מודלים גדולים ומעבדות לביו-התקנים וביו-שבבים.

רשות החדשנות פועלת לחיזוק מעמדה של ישראל כמעצמת חדשנות: אנו מחזקים את מקורות המימון לחברות בשלבים מוקדמים, מתמרצים הקמת קרנות חדשות ומשקיעים בתשתיות לטכנולוגיות פורצות דרך. צעדים אלה, לצד יתרונותינו המובהקים – ההובלה במו״פ, האקוסיסטם היזמי החזק והיכולות הטכנולוגיות שכבר הוכחנו – מאפשרים לישראל לא רק לשמור על מעמדה, אלא גם להוביל את הגל הבא של החדשנות העולמית.

אל מול השינויים הטקטוניים העולמיים, ישראל נדרשת לאסטרטגיה דינמית ויצירתית ולהשקעות משמעותיות, אשר ייתנו מענה לאתגרים המורכבים של התקופה: האצת ההשקעות בתחומים אסטרטגיים, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות והמשך טיפוח האקוסיסטם היזמי וההון האנושי הישראלי על כל מגזריו. ההייטק הוא המשאב הלאומי החשוב ביותר של ישראל כיום – שמירה על מעמדו כמנוע צמיחה מחייבת המשך פעולה יזומה, מתואמת ואסטרטגית.