הקדמה ורקע: דיפטק בישראל
בחלק זה נציג מחקר משותף של רשות החדשנות יחד עם חברת Dealroom, הממפה את תחום הדיפטק בישראל ומשווה את הפעילות בו להאבים מרכזיים בעולם הנמצאים בתחרות מול ישראל.
על פי ההגדרה בה נשתמש בפרסום זה, חברת דיפטק (טכנולוגיה עמוקה) היא חברה המפתחת טכנולוגיה מורכבת, המאופיינת לרוב בזמן הבשלה ארוך כתוצאה ממורכבות המו"פ, ושבדרך כלל נדרשים לה לשם כך כוח אדם משכיל ומיומן וסכומי הון משמעותיים כדי להשלים את תהליך הפיתוח.1להגדרה מפורטת יותר ראו את הפרסום Israeli Deep Tech Report 2025 המשותף לרשות החדשנות ול-Dealroom. הפרסום המלא כולל התייחסות להגדרת מהי חברה ישראלית וכן פירוט בנוגע לחפיפה בין תחומי דיפטק ותחומי מדעי החיים
רשות החדשנות רואה חשיבות בהעמקה בתחום זה משום שמצד אחד הוא מהווה את חוד החנית של החדשנות הטכנולוגית, ומצד שני, בגלל הסיכון הטכנולוגי הגבוה המאפיין את החברות ודרישות ההון הגבוהות לתהליכי הפיתוח, עלול להיווצר מצב של כשל כשל שוק מימוני.
חברות דיפטק פועלות בכל אחד מתחומי ההייטק. אולם חלק מהתחומים מאופיינים בנוכחות גבוהה יחסית של חברות דיפטק, כמו למשל תחומי החלל, מוליכים למחצה וקוואנטום. התחומים בהם נוכחות חברות הדיפטק נמוכה יותר, כוללים בין היתר מסחר מקוון ושיווק, תוכן ומדיה ותוכנה ארגונית.
מניתוח הנתונים עולה כי נכון למועד פרסום הדו"ח, בישראל פועלות למעלה מ-1,500 חברות דיפטק,2לצורך הניתוח, כל חברת טכנולוגיה ישראלית סווגה על פי ההגדרה לעיל כחברת דיפטק או לא. הסיווג בוצע במשותף על ידי Dealroom ורשות החדשנות על בסיס נתוני Dealroom ו-IVC. מתוך מספר זה, כ-1,300 חברות מנהלות את מרכז הפעילות שלהן בישראל וביצעו סבב גיוס. עוד כ-100 חברות ביצעו סבב גיוס אך העבירו את מטה הפעילות המרכזי שלהן מישראל (ושומרות על פעילות מקומית מסוימת) ועוד כ-130 חברות שמרכז הפעילות שלהן בישראל אך טרם ביצעו סבב גיוס שגייסו בין השנים 2019-2025 יותר מ-28 מיליארד דולר.3טווח השנים 2025-2019 נבחר כדי להציג תמונת מצב אמינה וארוכה דיה. לאור האירועים המרובים בעולם ובישראל שהחלו עם פרוץ מגפת הקורונה ב-2020, נבחרה שנת 2019 כנקודת ההתחלה סכום זה מהווה כ-36% מסך ההון שגויס על ידי חברות הייטק ישראליות בתקופה זו.4סך גיוסי ההון בפרסום המשותף לרשות החדשנות ול-Dealroom נמוך בכ-15% מסך גיוסי ההון הקיים בנתוני IVC בתקופה זו כתוצאה מהבדלי הגדרות נתון זה מציב את חברות הדיפטק הישראליות במקום ה-5 בעולם במונחי גיוס הון, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב. עוד עולה מן הנתונים כי 270 קרנות הון סיכון השקיעו בחברת דיפטק ישראלית אחת לפחות ב-2024, כרבע מהן ישראליות.
כיצד לזהות חברת דיפטק?
קריטריונים ראשיים
- זמן הגעה לשוק או מורכבות
טכנולוגיה שדרוש לה זמן הבשלה ארוך עקב מורכבות המחקר והפיתוח, ולרוב כוללת פיתוח מוצר מוחשי או קניין רוחני (IP) חדשניים על ידי כוח אדם בעל תארים מתקדמים.
- דרישות הון
נדרשת השקעת הון משמעותית כדי לממן את תהליך המו"פ, לרוב יותר מאשר בחברות המפתחות טכנולוגיות שאינן עמוקות.
קריטריון משני
- קניין רוחני (IP) ו-Spinouts
חברות שמחזיקות בקניין רוחני משמעותי וממסחרות חדשנות מחקרית הן בעלות סבירות גבוהה להיות דיפטק.
שימו לב: חברה יכולה להיות מוגדרת כדיפטק גם בלי פטנטים או מבנה של Spinout – שני אלה נחשבים "מדדים רכים".
מיפוי תחומים על ספקטרום הדיפטק
רוב חברות הדיפטק בישראל: בתחומי הבינה המלאכותית, המכשור הרפואי והפארמה
בישראל פועלות נכון למועד פרסום הדו"ח למעלה מ-1,500 חברות דיפטק. מתוכן כמעט רבע קמו מאז 2019.
שלושת התחומים המרכזיים בהן פועלות יותר ממחצית חברות הדיפטק בישראל הם מכשור רפואי, פארמה ובינה מלאכותית.
בישראל פועלות מעל 2,000 חברות בינה מלאכותית, מתוכן 538 מוגדרות כחברות דיפטק.5בפרסום זה חברות בינה מלאכותית מוגדרות ככאלו שעוסקות בפיתוח תשתיות בינה מלאכותית בלבד )כולל פיתוח מודלים בסיסיים, כלי MLOps ומסדי נתונים וקטוריים(. לעומת זאת, חברות המיישמות כלי בינה מלאכותית בסקטורים אחרים משוייכות לתחום פעילותן 146 מהן עוסקות בפיתוח תשתיות בינה מלאכותית ו-392 פועלות בסקטורים השונים – למשל בפיתוח אפליקציות בינה מלאכותית מתקדמות בחקלאות, פארמה או בפיתוח שבבים לבינה מלאכותית.
רבע מגיוסי ההון לחברות דיפטק ישראליות – במכשור רפואי ופארמה
חברות שמפתחות מכשור רפואי ופארמה גייסו כרבע מהסכום שגויס על ידי חברות דיפטק בישראל בשנים 2019-2025 – 7.4 מיליארד דולר. תחום בולט נוסף בדיפטק הישראלי הוא בינה מלאכותית, אשר חברות הפועלות בו בישראל גייסו 3.4 מיליארד דולר בתקופה זו.
במספר תחומים בולטת הנוכחות של חברות דיפטק ישראליות ברמה הגלובלית, באופן יחסי לגודלו של האקוסיסטם הישראל. חברות סייבר ישראליות המוגדרות גם כחברות דיפטק גייסו בשנים 2019-2025 כ-2.4 מיליארד דולר – למעלה מ-20% מסך גיוסי ההון של חברות דיפטק בתחום הסייבר בעולם. גם בתחומי המכשור הרפואי וחקלאות ומזון חברות דיפטק ישראליות גייסו חלק משמעותי מסך ההון שגויס לחברות דיפטק בעולם – חברות דיפטק ישראליות בתחומים אלה משכו כ-9-10% מכלל גיוסי ההון בעולם.
ישראל מקום 1 מחוץ לארה"ב בגיוסי הון לחברות דיפטק
ישראל מדורגת כהאב החמישי בעולם במונחי גיוס הון לחברות דיפטק בשנים 2019-2025. ההאבים שמדורגים מעל ישראל הם כולם בארה"ב, כך שישראל מדורגת כהאב הגדול ביותר מחוץ לארה"ב במונחי גיוס הון לחברות דיפטק.6רשימת ההאבים להשוואה נבחרה על סמך הרלוונטיות להשוואה לישראל. רשימה זו אינה ממצה (לדוגמה, אוסטין בארה"ב אינה כלולה)
כפי שהראינו קודם לכן, ישראל מדורגת במקום החמישי מבין ההאבים גם בסך הגיוסים של סטארטאפים. כלומר, מעמדה העולמי של ישראל במדד גיוסי ההון לחברות דיפטק דומה למעמדה בענף ההייטק הכללי.
סך גיוסי ההון לחברות דיפטק בלונדון ב-2025 עד חודש אוגוסט עולה במעט על אלה שבישראל – 2.4 מיליארד לעומת 2.2 מיליארד.
רוב גיוסי ההון לחברות דיפטק בישראל: בסבבים הגדולים מ-50 מיליון דולר
רוב ההון שגייסו חברות דיפטק בישראל בשנים האחרונות היה בסבבי גיוס גדולים – זאת בדומה למגמה שנצפתה בתעשיית ההייטק כולה.
ב-2024 כמחצית מהכסף שגייסו חברות דיפטק ישראליות גויסה בסבבי גיוס גדולים שעומדים על יותר מ-50 מיליון דולר – בהשוואה ל-10% בלבד ב-2016.
בשמונת החודשים הראשונים של 2025 נראה כי מגמה זו נמשכת, כאשר סבבים גדולים מהווים כ-65% מכלל ההשקעות בחברות דיפטק. עם זאת, נתון זה צפוי לרדת מעט מכיוון שסבבי גיוס בסכומים נמוכים קשים יותר לאיתור (בעיה המוכרת כ-Late Detection).
ההשקעות בדיפטק הישראלי נחלקות באופן דומה בין חברות תוכנה, חומרה ומדעי החיים – בדומה ללונדון ופריז
בהסתכלות על גיוסי ההון של חברות דיפטק הישראליות לפי תחומי פעילות מרכזיים בשנים 2019-2025 עולה כי ההשקעות מתפלגות בשיעור דומה בין שלושה תחומים: תוכנה, חומרה ומדעי החיים.
תפלגות זו דומה מאוד למצב בלונדון ובפריז. לעומת זאת, בסן פרנסיסקו ובעמק הסיליקון כמחצית מההשקעות בחברות דיפטק מרוכזות בחברות תוכנה, ואילו בסינגפור ובניו-יורק כמחצית מההשקעות בתקופה זו התרכזו בחברות מדעי החיים.
מאות משקיעים פועלים בתחום הדיפטק בישראל
בשנים האחרונות מספר המשקיעים הפעילים בתחום הדיפטק בישראל נמצא במגמת ירידה. בשנים 2023-2024, כ-280 קרנות הון סיכון שונות השקיעו לפחות בחברת דיפטק ישראלית אחת. ב-2025 (עד חודש אוגוסט), כ-170 קרנות ביצעו לפחות השקעה אחת בחברות דיפטק ישראליות. אלה מספרים נמוכים יחסית לשנים 2017-2022, אז בכל שנה בממוצע כ-400 קרנות ביצעו השקעות בחברות דיפטק ישראליות. עם זאת, הנתונים עבור השנים האחרונות עוד צפויים להתעדכן ולעלות.
כמו כן, שיעורם של המשקיעים הישראלים מתוך כלל המשקיעים בדיפטק יציב לאורך השנים, והם מהווים בממוצע כ-26% ממספר המשקיעים.
בעשור האחרון: אקזיטים בסך יותר מ 60- מיליארד דולר לחברות דיפטק ישראליות
בעשור האחרון היו בכל שנה בממוצע 28 אקזיטים של חברות דיפטק ישראליות, בסכום ממוצע של כ-220 מיליון דולר לאקזיט.7בניתוח נכללים הנפקות (IPO) ומיזוגים ורכישות (M&A)
2021 הייתה שנת שיא במספר ובשווי העסקאות שבוצעו בה, בעיקר בעקבות הנפקת חברת SentinelOne בשווי של כ-9 מיליארד דולר. גם ב-2019 נרשמו עסקאות משמעותיות, בעיקר בתחומי המוליכים למחצה – מלאנוקס נמכרה לאנבידיה בכ-6.9 מיליארד דולר ו-Habana Labs נרכשה על ידי אינטל בכ-2 מיליארד דולר.
מאז 2021, חלה ירידה במספר האקזיטים של חברות דיפטק ישראליות בכל שנה. ב-2024 נרשמו 17 אקזיטים. לעומת זאת, בהייטק הישראלי נרשמת התאוששות קלה במספר האקזיטים השנתי, ומתחילת 2024 ועד למחצית 2025 נרשמו 187 אקזיטים.
ליבת חברות הדיפטק: הון אנושי מיומן
חברות הדיפטק נדרשות לכוח אדם מיומן, ולרוב בעל תארים מתקדמים, על מנת לפתח טכנולוגיות עמוקות מבוססות מחקר. לכן, כדי לאמוד את זמינות ההון האנושי בתחום ואת יכולתן של החברות לצמוח, רשות החדשנות הגדירה רשימת תארים מתקדמים בעלי זיקה לתחומי הדיפטק השונים ("מקצועות הדיפטק", שמפורטים בנספח 1) ובחנה את מספר בוגרי האוניברסיטאות בתארים אלה לאורך זמן.
חשוב להדגיש כי בוגרי התארים האלה מהווים את מאגר הכשרונות הפוטנציאלי לתעסוקה בחברות דיפטק, אך אין הכרח שאכן יועסקו בהן. בנוסף, חברות דיפטק מעסיקות כוח אדם במקצועות נוספים שאינם בליבת המו"פ, כך שמועסקים בהן גם בוגרי מקצועות נוספים בתחומי המוצר והמטה.
מהנתונים עולה כי מספר בוגרי התארים המתקדמים במקצועות הדיפטק עולה בעקביות במשך יותר מעשור בקצב גבוה מקצב גידול האוכלוסייה. עוד עולה מהנתונים כי ב-2024 סיימו תואר מתקדם במקצועות הדיפטק כ-6,000 בוגרים, שהם כשליש מכלל בוגרי התארים המתקדמים. מתוכם כ-5,000 בוגרי תואר שני ו-1,000 תואר שלישי (דוקטורט). כשליש מהבוגרים הם במקצועות הרפואה והביולוגיה ועוד כ-20% הם במקצועות מדעי המחשב, הנדסת חשמל ומתמטיקה.
בחינה של ההרכב הדמוגרפי של בוגרי מקצועות הדיפטק בתארים מתקדמים מעלה כי כמחצית מבוגרי תארי הדיפטק הן נשים. עם זאת, שיעור זה נמוך מחלקן של הנשים ממספר בוגרי התארים המתקדמים בכלל, אשר עומד על למעלה מ-60%.
לעומת זאת, חלקם של בוגרים מהחברה הערבית נמוך משמעותית מחלקם באוכלוסייה. בעוד שהאוכלוסייה הערבית מהווה כ-21% מאוכלוסיית ישראל, רק 2.8% מבוגרי תואר שני במקצועות הדיפטק הם מהחברה הערבית. בקרב בוגרי התואר השלישי המצב אינו טוב בהרבה, ורק כ-4.2% מהבוגרים במקצועות הדיפטק הם מהחברה הערבית.
הון אנושי בדיפטק: תמונת מצב לשנת 2024
עלייה במספר בוגרי התארים המתקדמים במקצועות הדיפטק
מספר בוגרי התארים המתקדמים במקצועות הדיפטק נמצא בעלייה מאז 2013. מספר בוגרי תואר שני במקצועות אלה עלה מכ-3,000 בוגרים בכל שנה בין השנים 2008-2013 לקרוב ל-5,000 בוגרים ב-2024 – גידול של כ-63%.
מגמה דומה קיימת בתארים שלישיים: מספר בוגרי מקצועות הדיפטק עלה מכ-700 בממוצע בשנה בין השנים 2008-2013 ליותר מ-1,000 בוגרים ב-2024 – גידול של כ-3%. מספר בוגרי התארים המתקדמים במקצועות הדיפטק גדל בקצב מהיר יותר מקצב גידול האוכלוסייה בתקופה זו.8אוכלוסיית ישראל גדלה בכ-24% בין 2013 ל-2024, ובכ-37% מאז 2008
תחומי הלימוד הבולטים במקצועות הדיפטק: רפואה, מדעי המחשב ומדעי החיים
התחום הפופולרי ביותר ללימודי תואר שני במקצועות הדיפטק הוא מסלול לימודי הרפואה, עם כרבע מהבוגרים. בתחומי הביולוגיה ומדעי הרפואה סיימו קרוב ל-11% בוגרים נוספים. במקצועות המזוהים ביותר עם ענף ההייטק – מדעי המחשב, מתמטיקה והנדסת חשמל – סיימו כ-20% מבוגרי התואר השני במקצועות הדיפטק. בלימודי תואר שלישי התמונה דומה: בוגרי ביולוגיה ומדעי הרפואה מהווים כ-31% מכלל הבוגרים, בעוד שבוגרי מדעי המחשב, הנדסת חשמל ומתמטיקה מהווים כ-16%.
