דוח ה-OECD האחרון מראה כי בישראל משקיעים בחדשנות טכנולוגית הכי הרבה בעולם ביחס לגודל הכלכלה.
90% מסך הוצאות המו"פ בישראל מגיעות מהמגזר העסקי שהוא הכוח המרכזי שמניע את החדשנות הטכנולוגית במדינה.
7.64% אחוז נוספים מגיעים ממערכת ההשכלה הגבוהה
1.32% מהממשלה
0.74% מהמגזר השלישי
תעשיית הייטק כל כך משמעותית למשק, עד שבשנת 2020 החלק שלה בייצוא עמד על כ-47% מסך הייצוא הישראלי!
ואכן, לאור הביקוש הגבוה לחדשנות הישראלית בעולם, רבות מענקיות הטכנולוגיה הגלובליות פתחו מרכזי פיתוח בישראל בעשורים האחרונים.
כיום יש בישראל כ-370 מרכזי פיתוח.
מרבית מרכזי הפיתוח נפתחו על בסיס רכישת חברה ישראלית. רוב ענקיות הטכנולוגיה שנכנסו לישראל בעשורים האחרונים, רכשו סטארטאפ אחד לפחות ויש שרכשו אפילו יותר מעשרה סטרטאפים ישראלים (!)
בשנים האחרונות ישנה ירידה במספר הסטארטפים החדשים שנפתחים מדי שנה. השיא היה בשנת 2014 בה נפתחו כ-1,400 חברות, ומאז אנחנו במגמת ירידה עד שבשנת 2020 נפתחו כ-600 חברות חדשות בלבד.
מנגד, אנחנו רואים מגמה של גידול משמעותי בסבבי גיוס מתקדמים, דבר שמעיד על מגמת צמיחה של חברות קיימות שהתעצמה בשנת 2020.
עוד מגמה שמחזקת את השינוי המבני של תעשיית ההייטק הישראלית היא הגידול במספר ההנפקות של חברות ישראליות בבורסה.
בשנת 2020 מספר ההנפקות גדל, ומהצד השני ראינו פחות מיזוגים ורכישות. נתונים אלה עשויים להעיד על המעבר של חברות ישראליות לחברות בינלאומיות גדולות ועצמאיות.
התחומים המובילים בהשקעות בישראל הם סייבר ופינטק. רשות החדשנות פועלת לקדם ולהצמיח סקטורים נוספים בענף ההייטק, לדוגמה בענפי הבריאות.
בשנים האחרונות אנו רואים השתלבות חסרת תקדים של טכנולוגיית הבינה המלאכותית בכל הסקטורים של ההייטק הישראלי. מגמה זו ניכרת בעלייה של מאות אחוזים בהיקף גיוס ההון ובשילוש של כמות סבבי הגיוס בתחום.
מספר השכירים בתעשיית ההייטק במגמת עלייה. בשנים האחרונות שיעור ההייטקיסטים מכלל השכירים עומד 9.76%.
זהו נתון משמעותי מאוד, בהתחשב בעובדה שתעשיית ההייטק אחראית על למעלה מ-40% מהייצוא הישראלי.
כמה זה משמעותי ש-9.76% מכלל העובדים הם בתחום ההייטק? בהשוואה בינלאומית, ישראל ראשונה ב-OECD בשיעור השכירים בהייטק מתוך כלל השכירים.
עם זאת, נתון זה נותר כמעט ללא שינוי בשנים האחרונות. רשות החדשנות מפעילה מסלולים שונים על מנת לסייע בהגדלה והגיוון של מעגל המועסקים בהייטק.
*הנתון המעודכן מטה הוא מתוך הדוח האחרון שיצא בשנת 2019
לצד ההובלה באחוז השכירים, עוד דרך ארוכה לשוויון בין המינים. בשנים האחרונות שיעור הנשים בהייטק עומד יציב על כשליש מכלל השכירים בתעשיית ההייטק.
יחס זה נותר דומה גם כאשר בוחנים את אחוז הנשים בענף השירותים בהייטק (תכנות, עיבוד נתונים ומחקר ופיתוח) ובענף התעשייה בהייטק (כדוגמת חברות תרופות, אלקטרו-אופטיקה וחלל).
בשנים האחרונות אנו רואים ירידה כללית במספר העובדים במקצועות העסקיים (כמו פיתוח עסקי ועיצוב) לעומת מספר העובדים במקצועות הפיתוח.
מגמת הירידה ביחס בין שתי קבוצות המקצועות האלו היא תוצר בין היתר, של העלייה במספר מרכזי הפיתוח המעסיקים בעיקר מתכנתים, מהנדסים וכו'.
עם התבגרות ענף ההייטק בישראל וצמיחתן של חברות שלמות יחס זה צפוי לעלות ולהגדיל את מעגל התעסוקה בפריון גבוה.
במבט כללי ניתן לראות כי בעשור האחרון כמות ההגשות לרשות החדשנות גדלה באופן ניכר. בשנת 2021 חלה ירידה, לאחר שמשבר הקורונה הביא למספר הגשות גדול במיוחד, אך השוואה לתחילת העשור הקודם מראה גדילה.
עם זאת התקציב בעשור האחרון לא השתנה באופן משמעותי, מלבד עלייה בשנת 2020 שחלה בעקבות משבר הקורונה.
המשמעות היא שרמת הבקשות שמאושרות לרוב עולה, כי הן נמדדות ביחס לכמות בקשות גדולה יותר ומדורגות ביניהן על פי פרמטרים רבים כמו תכנית עסקית וחדשנות טכנולוגית פורצת דרך. ב2021 חלה ירידה שטרם ניתן לנבא אם תשתנה אך בהשוואה לעשור האחרון המספרים גדלו.
כפועל יוצא קבלת תמיכה מרשות החדשנות הפכה לתו תקן של איכות בפני משקיעים.