BC – סיכום פעילות לשנת 2024

רשות החדשנות |

 


אי וודאות מקומית ומתחים גיאופוליטיים אפיינו את שנת 2024 שהייתה שנה מורכבת לחברות הטכנולוגיה בישראל. למרות זאת, האקוסיסטם הישראלי הדגים חוסן ואף צמיחה שחלקה מונעת גם על ידי ההתקדמות בתחום הביו-קונברג'נס. רשות החדשנות המשיכה בשנה זו לקדם ולתמוך בתוכנית הביו-קונברג'נס הלאומית, כפי שהותוותה ע"י וועדת תל"ם. דו"ח זה מפרט את הפעילות של רשות החדשנות בנושא במהלך 2024 ואת תוצריה. בסוף הדוח תוכלו למצוא אזכורים להישגים של חברות ישראליות שמממשות ביו-קונברג'נס (BC).

מנהל התוכנית הלאומית ל-BC, ד"ר שי מלצר



בחודש יוני 2024 מונה ד"ר שי מלצר לתפקיד מנהל התוכנית הלאומית ל-BC. בתפקידו אחראי ד"ר מלצר למימוש התוכנית של פורום תל"מ לתחום זה. ד"ר מלצר הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים, דוקטורט בגנטיקה מהאוניברסיטה העברית וניסיון של 15 שנות פעילות ויזמות באקוסיסטם הביו-רפואי. ד"ר מלצר פעל יחד עם מגוון גופים, כגון האוניברסיטה העברית, המרכז הרפואי הדסה, יבמ (IBM), הרשות לפיתוח ירושלים (Bio-Jerusalem) ועוד, והיה שותף להקמת מיזמי ביומד חדשניים, לרבות – BioGiv, BIOHOUSE, Hadassah Accelerator.

במסגרת פעילותו במגזר הציבורי ובמגזר העסקי עבד ד"ר מלצר עם מאות חברות ביו-רפואיות, בישראל ובעולם, בתחומי הפארמה-ביוטק, מכשור רפואי ובריאות דיגיטלית – רבות מהן בתחום ה-BC. הוא כיהן גם כסמנכ"ל עסקי בחברת Minovia , החברה במאגד Liquid Biopsy  שהקימה רשות החדשנות.

"לאחר שנים של מחקר ביולוגי באקדמיה, ושנים של עבודה עם חברות ביו-רפואיות, לרבות הנדסיות ודיגיטליות, הביו-קונברג'נס קרוב מאד לליבי. הייתי עד למאמצי הרשות, בישראל ובחו"ל, לפיתוח התחום ואף השתתפתי בחלק מהם והערכתי מאד את המיקוד והמשאבים המוקצים לו. אני רואה זכות ושליחות בתפקיד מנהל התוכנית ושמח להיות חלק מצוות מקצועי הניגש לאתגרים שהיא מציבה".  

ד"ר שי מלצר


 

ההגדרות המשמשות לסיווג פרויקט כ-BC התבססו והוטמעו בשנה החולפת. לאחר פיילוט שבו הוטמע שאלון סיווג לחברות BC במסלול הטבה מס' 7, הורחבה הטמעת השאלון למגישי בקשות בכל המסלולים ברשות החדשנות. תשובות המגישים לשאלון מאפשרות סיווג מוקדם של התיק ותהליך ניתוב מדויק לבדיקה בתחומים הטכנולוגיים השונים השלובים בפרויקט.

בודק הבקשה מתבקש לחוות דעה על תשובות החברה ולקבוע אם ניתן לסווג את הפרויקט כ-BC. על מנת שפרויקט ייחשב BC – התשובה לשלוש השאלות בשאלון הסיווג צריכה להיות "כן".

1. האם המו"פ משלב לפחות שתי טכנולוגיות מדיסציפלינות שונות, שאחת מהן היא מתחום הביולוגיה?

2. האם המו"פ דורש ידע עמוק בתחום הביולוגיה?

3. האם המו"פ מחייב השתתפות פעילה ותרומה משמעותית של מומחה/ים מתחום הביולוגיה יחד עם מומחה/ים מתחום אחד נוסף לפחות?



מספר חברות ה-BC בישראל נמצא בעלייה. מוכרות כיום לרשות החדשנות 163 חברות שעוסקות בתחומי יישום שונים של טכנולוגיית BC. התחום בו מספר החברות הגבוה ביותר הוא רפואה ובריאות, עם 84 חברות.

מיפוי החברות לפי תחומי היישום של מוצריהן:


מספר החברות
המוכרות ברשות:
רפואה ובריאותמזוןחקלאותתעשייהסביבהסגנון חיים
84
36
21
13
7
2



תשתית לפרמנטציה של מיקרואורגניזמים

חברת YDLabs באזור התעשייה ציפורית זכתה בתקציב תלת שנתי להקמת תשתית למתן שירותי פרמנטציה בתחום המזון והחקלאות. השירותים הם בסקאלה של פיילוט ועד ייצור בסדרות קטנות ונדרשים לעמוד בתקנים הרלוונטיים. במסגרת הקול קורא התלת שנתי, YDLabs הקימה תשתית טכנולוגית ותפעולית לאספקת שירותי פרמנטציה, פיתוח וגמלון תהליכים עד לנפח 15,000 ליטר ולסך מצטבר של כ-24,000 ליטר.


תשתית לביו-התקנים

בדצמבר 2024 זכתה השותפות של התעשייה האווירית וחברת בקרמוס טכנולוגיות במכרז להקמת מרכז לתשתית מובילה למו”פ לביו-התקנים מבוססי שבבים. מרכז זה מיועד להכיל ציוד ייעודי וכוח אדם רב תחומי לשירותי מו”פ לתאגידים ישראליים ו/או למוסדות מחקר ישראליים, באמצעות תמיכה בשלבי המחקר, הפיתוח, התכנון, ייצור אבי טיפוס, תיקוף וכו’. הקמת תשתית זו מבוצעת כחלק מהתוכנית הלאומית ל-BC והיא תתוקצב בסכום של עד 113 מיליון ₪, מתוכם 75 מיליון ₪ יושקעו ע"י רשות החדשנות. התשתית מצויה בשלבי הקמה.


שירותי מו"פ של מודלים תלת ממדים ביולוגיים לחקר הסרטן

ביוני 2024 זכתה חברת Alvox Bio בתקציב להקמה של תשתית מו"פ לשירותים בתחום מודלים ביולוגיים תלת ממדיים שמשמשים לפיתוח של תרופות וחקר הסרטן. התשתית כוללת הטמעה של ציוד ושיטות להדפסת מודלים תלת ממדים של רקמות שמקורם מגידולים סרטנים וגם הטמעה של שיטות לאפיון המודלים ולבחינת הפונקציונאליות שלהם בתהליך בחינת יעילות ובטיחות של תרופות. בעתיד החברה צופה להרחיב את סל השירותים ולהציע אנאליזות מתקדמות (High throughput) שיאפשרו סריקה נרחבת של תרופות וטיפולים אפשריים המותאמים לחולה ולסוג הגידול הסרטני והרחבת קהל הלקוחות הפוטנציאלים מחברות ביוטק וחוקרים לחברות פארמה ורופאים מטפלים.



המאגד (OrganoSpheres) התחיל את פעילותו בספטמבר 2024 בתמיכה של כ-25 מיליון ₪. המאגד הוקם כדי ליצור תשתית טכנולוגית ותשתית נתונים משותפת שמבוססת על פיתוח ואופטימיזציה של שיטות וכלים לגידול מערכות תלת ממדיות של תאים (Spheroids, Organoids).

אורגנוספירואידים הם מבנים תלת ממדיים רב תאיים המתארגנים בעצמם ומשחזרים מאפיינים של האיבר המקורי, כולל מבנה הרקמה והתפקוד שלה. מבנים אלו, שמקורם ברקמות בריאות או פתולוגיות, מחזיקים בפוטנציאל לשנות את המחקר הבסיסי ובכך להוביל אותו למחקר קליני, גילוי תרופות ורפואה מותאמת אישית.

המאגד כולל 10 חברות, ביניהן 6 חברות הזנק, 2 חברות שירות (CRO), 2 חברות פארמה ו-5 קבוצות אקדמיות עם תחומי מומחיות מגוונים: רפואה, ביולוגיה, ביולוגיה חישובית, אלגוריתמיקה ועוד. אורגנוספירס סיים בסוף פברואר 2025 את חצי השנה הראשונה לפעילותו, עם תחילת פעילות אפקטיבית ושיתופי פעולה משמעותיים בין חברי המאגד.



במסלול המיזמים המשבשים שמאפשר לפתח, לתקף, לנסות ולהדגים חדשנות משבשת בתוך “ארגז חול רגולטורי" ייחודי חדשני ועולמי, נפתחה הזדמנות נוספת להגשה של מיזמים בתחום ה-BC בהם קיימים חסמים רגולטוריים משמעותיים.

במסגרת התכנית הזו, החברה מתוכננת להגיע לניסוי קליני ראשון (First in Human) בארגון בריאות ישראלי ולשם כך היא מקבלת ליווי רציף של התהליך הרגולטורי ע”י משרד הבריאות.

בשנת 2024 פורסם קול קורא אחד, הוגשו 9 בקשות ואושרה תמיכה בשתי חברות שעומד בפניהן מסלול רגולטורי אתגרי:

  • SpotitEarly – הפיתוח של חברת ספוטאיטארלי מבוסס על יכולתם של כלבים לגלות סרטן באמצעות חוש ריח מפותח שמזהה את חתימת הריח בדגימות נשיפה של הנבדק. הטכנולוגיה של החברה מנתחת את תגובות הכלבים באמצעות איסוף נרחב של נתונים מחיישנים שונים ומחשבת את תוצאת הבדיקה. התוצאה היא ציון לגבי ההסתברות לסרטן בעבור כל דגימת נשיפה.
  • Edity Therapeutics – טכנולוגיה המבוססת על מערכת תאית חדשה להובלה של רכיבים מהונדסים גנטית שישמשו לגיוס המערכת החיסונית לתקיפת גידולים ממאירים מוצקים שאין עבורם טיפול אפקטיבי. המערכת הגנטית המהונדסת אותה מפתחת החברה מבוססת על תאים מהחולה שיושתלו בחזרה למטופל, יוליכו את המטען הטיפולי לתאי הגידול הממאיר שם הם יגרמו לתאים הסרטניים להפריש חומרים שימשכו אליהם את המערכת החיסונית.



 בשנים 2023-2024 יצאה רשות החדשנות בקול קורא אחד לפיתוח הון אנושי שיועד לתוכניות להכשרת מנכ"לים ומנכ"ליות שיובילו חברות דיפ-טק ישראליות. חמישה גופים נבחרו להוביל תוכניות הכשרה שימשכו 12 חודשים כל אחת. בכל תכנית מושקע תקציב של עד מיליון ש”ח במימון של עד 70%.

אחד הגופים הזוכים הוא רשת הבריאות 8400 שתספק הכשרה עיונית ומעשית שמחברת בין תחומי הבריאות וההייטק ליצירת דור חדש של מנכ”לים ומנכ”ליות בתעשיית HealthTech, בדגש על BC, וחיבור בין עולמות ההנדסה והביוטק.



במהלך שנת 2024 פרסמה רשות החדשנות תכנים על חברות ישראליות שמיישמות BC בדרכים חדשניות ומגוונות – מאיברים זעירים לבדיקת תרופות, חלב ללא פרות, סיבים ביולוגיים ועד חקלאות חכמה. לפניכם מבחר מהתכנים שפורסמו במדיה הדיגיטלית של הרשות.


כתבות במגזין הדיגיטלי באתר הרשות

  • מים שקטים חודרים ירוק – שקית קניות עשויה מאצות? דגים שגדלים במדבר? החיבור בין עולמות המדע יוצר מציאות מפתיעה. קבלו את ביוטיק, השואפת להחליף פלסטיק מזהם בפולימר ביולוגי מאצות, ואת ביו-קאסל, שהפילטר הזעיר שפיתחה מאפשר לנקות מים מזוהמים בצורה מהירה וחסכונית.
  • שבבים של תקווה – שתי חברות ישראליות בעולם הביו-רפואה מפתחות טכנולוגיות המסעירות את הדמיון: קיוריס מייצרת איברים אנושיים זעירים המאפשרים בדיקת תרופות בבטחה, במהירות, בהתאמה אישית ובעלות נמוכה משמעותית; קיולאב מדיקל מפתחת מדבקות שיאפשרו למנוע סוכרת ולטפל בה
  • חומרים מעולם אחר – חשיבה רבת מעוף המבוססת על BC מזניקה שתי חברות ישראליות ליצירת חומרים חדשניים: סיביקס פיתחה סיב בהשראת קור העכביש – הגביע הקדוש של עולם החומרים, בעוד אנזימיט מתכננת ובונה אנזימים, ננו-מכונות ביולוגיות, המסוגלות לייצר כל חומר.   
  • מדען גידל דגן בגן – החקלאים של המאה ה-21 עדיין נלחמים במזיקים – אבל חושבים גם על הסביבה ועל הבריאות. אז איך צומחים מכאן? שני סטארט-אפים ישראליים מגייסים יכולות הנדסיות, בינה מלאכותית, כימיה, ביולוגיה ולמידת מכונה כדי שיהיו לנו פחות כימיקלים בצלחת.
  • מזון למחשבה – בעולם בו תהליכי הייצור המסורתיים פוגעים בסביבה ובבריאות האדם ובעלי החיים, הפודטק הישראלי פועל לשינוי המציאות באמצעות טכנולוגיות משולבות וכלים שנשמעים לקוחים מהדמיון – רימילק וביו-דבש הופכים חזון למציאות עם חלב ללא פרות ודבש ללא דבורים.


סרטים ופודקאסט בפלטפורמות שונות

  • חלבונים אלטרנטיביים – רונית אשל, ראש אגף אקלימטק, בראיון ל”כאן בסביבה” עם שרון וכסלר ואורי לוי על מקומה של ישראל ביחס לעולם בקדמת טכנולוגית החלבונים האלטרנטיביים.

 

בשנת 2024 הוצגה התוכנית הלאומית בכנסים הבאים:

  • כנס הקרדיולוגיה הישראלי, ICI
  • כנס Bio Intelligence של פראונהופר, שטוטגארט
  • כנס ביולוגיה סינתטית, רייכמן
  • כנס הדפסת תלת-ממד, סורוקה עם סינרג׳י 7, באר שבע
  • כנס במרכז החדשנות Road2 חיפה
  • כנס יזמות ביומד ורגולציה, RS Ness

 

דוח בינלאומי בנושא חלבונים אלטרנטיביים, פורסם במאי 2024:

“Creating a vibrant food innovation ecosystem: How Israel Is Advancing Alternative Proteins Across Sectors”

הדו"ח מונף במספר פורומים בינלאומיים:

  • וובינר משותף להצגת האסטרטגיה של מדינת ישראל לקידום תחום החלבונים האלטרנטיביים (מאי 2024).
  • השקת הדוח באירוע של הפורום הכלכלי העולמי, במסגרת Global Technology Retreat (GTR) בסן-פרנסיסקו. השקת הדוח התקיימה בהובלת Centre for the Fourth Industrial Revolution Israel (C4IR) ו-Global Future Institute Israel (GFI IL), באירוע עם בעלי עניין ביניהם נציגי מדינות שונות, משקיעים ו-NGO’s מהתחום.


שותפות חברות ישראליות בקהילת החדשנות – C4IR IL:

מספר חברות BC שותפות לקהילה ותורמות לעשייה ב-C4IR, למשל במסגרת כתיבת הדוח הבינלאומי שהוכן על ידי C4IR. חברות ה-BC השותפות למיזם: ImmunAI, Wanda Fish, Imagindairy, Enzymit, Aleph Farms. מפגשי קהילה מתקיימים מעת לעת.


שיתופי פעולה בינלאומיים: קידום שת"פ עם המרכז הסרבי של רשת ה-C4IR:

כתיבת דוח בינלאומי משותף המציג את העשייה של מדינת ישראל בתחום ה-BC ואת האקוסיסטם הישראלי (פורסם ביוני 2025).


השתתפות רשות החדשנות בקהילות מקצועיות בינלאומיות:

  • צחי שנרך הוא נציג הרשות בוועד המנהל של קהילת ה-Bio-Economy המתווה המלצות למדיניות וד”ר שי מלצר הוא חבר בצוות CHAMPIONS, המקיים דיוני עומק בתכנים המובאים לקבוצות העבודה.
  • ד”ר שי מלצר וד”ר סטלה דיאמנט מייצגים את הרשות בקבוצות עבודה בתחומי הרגולציה ושרשרת הערך ומשתתפים בדיונים בינלאומיים על סוגיות אלה, שנמצאות בליבת העשייה של קהילת ה-Bio-Economy.

המטרה היא לפתור את האתגרים הגלובליים המשותפים, להציג מקרי בוחן מהפעילות שנעשית בישראל, וללמוד מהנעשה בזירה הבינלאומית.

 

  • הוועדה לתכנון ותקצוב: השקעה של יותר מ-30 מיליון ₪ בציוד ובתשתיות BC באקדמיה.
  • משרד המדע: השקעה של יותר מ-20 מיליון ₪ במימון מחקרים בתחום ה-BC באקדמיה.
  • מפא”ת: מפעילה את תוכנית “ביו-תלפיות” להכשרת עתודאים במדעי החיים ובמדעי המחשב.



במהלך 2024 זכה תחום ה-BC בישראל לחשיפה תקשורתית ניכרת. בכתבות שפורסמו לאורך השנה ניתן לראות כיצד חדשנות ישראלית בתחומים כמו מזון מתורבת, רפואה מותאמת אישית, פיתוח תרופות מבוססות בינה מלאכותית ותחליפי סוכר חכמים, היא לא רק פורצת דרך מדעית, אלא גם מעוררת סקרנות ודיון בקרב הציבור ואמצעי התקשורת. החברות בתחום מציגות הישגים בגיוסי כספים, התמודדות עם רגולציה מורכבת והחדרת מוצרים חדשניים לשוק.



למרות הקשיים המתמשכים והאתגרים יוצאי הדופן, גם שנת 2024 התאפיינה בפעילות עשירה בתחום ה-BC וקהלים הולכים וגדלים נחשפו לתחום וליעדי התוכנית הלאומית. מספר בקשות התמיכה שסווגו כ-BC נותר דומה לזה בשנה הקודמת וסך המענקים לא השתנה גם הוא.

יחד עם זאת, מספר חברות ה-BC גדל משמעותית. רשות החדשנות מכירה כיום 163 חברות BC שפעילות בישראל, בתחומי יישום מגוונים. בשנת 2025 תתחיל לפעול התשתית לביו-התקנים, שמהווה נדבך חשוב בפיתוח התחום, במטרה לעמוד ביעדי התוכנית הלאומית ולהמשיך לקדם את ה-BC כמנוע הצמיחה הבא של ישראל.

 

 

 


  • המידע המופיע באתרים חיצוניים שמופיעים בסקירה הוא באחריות האתרים והרשות אינה אחראית לו.
  • הפרטים, המידע ואו הנתונים שבמאמר זה התקבלו, בחלקם, מצדדים שלישיים ועל כן אין הרשות מתחייבת על מידת דיוקם.
  • המאמר מכיל קישורים לאתרים חיצוניים. אין לרשות כל שליטה על המידע, הפרטים והנתונים שבאתרים אלו ואין לפרש הפנייה אליהם כמתן המלצה, קישור או העדפה באשר למידע, לתוכן או לשירותים המפורסמים בו והרשות לא תשא באחריות לתוכן המופיע באתרים אלו או הסתמכות על המידע שבהם.

 

עוד פוסטים שיכולים לעניין אותך