כולם אומרים שהבינה המלאכותית הולכת להחליף את כל העובדים? לא כל כך מהר. ב-SWAPP ו-BRIA מאמינים בשילוב בין אדם וטכנולוגיה. בדרך לשם הם משנים את חוקי המשחק של בנייה ויצירה אמנותית וטוענים שהדרך שבה העולם חושב, מתכנן ויוצר הולכת להיראות אחרת לגמרי



העולם משתנה בקצב מסחרר. בכל רגע נולדים טכנולוגיה חדשה, בינה מלאכותית משודרגת או סטארט-אפ שמבטיח להפוך את חיינו לקלים, נוחים או פשוטים יותר. לפעמים, מתחת להייפ מסתתר שינוי עמוק ואמיתי, כזה שמגיע מלב התעשייה ונותן מענה לצרכים קיימים, מורכבים וחשובים.

SWAPP ו-BRIA הן שתי חברות המובילות שינוי כזה. הראשונה מחוללת מהפכה בדרך שבה אדריכלים מתכננים מבנים, והשנייה מבקשת לחולל שינוי בעולם הסוער של יצירה גנרטיבית. שתיהן מתבססות על בינה מלאכותית.


להפוך את האדריכל לסופרמן

SWAPP מתמקדת בעולם האדריכלות השמרני והופכת אותו למהיר, יעיל, יסודי וחכם יותר, בזכות טכנולוגיה שמבינה לעומק גם את עולם הבנייה וגם את הלך המחשבה של המתכננים.

איתן צרפתי, מנכ"ל ומייסד-שותף של SWAPP, יודע דבר או שניים על שילוב בין בנייה לטכנולוגיה. הוא אדריכל, יזם סדרתי ולשעבר מנכ"ל אוטודסק ישראל, אחרי שמכר לה את הסטארט-אפ הראשון שלו. "גם שם עסקתי בטכנולוגיה לבנייה", הוא אומר, "אבל ב-SWAPP אנחנו לוקחים את זה כמה צעדים קדימה ועוזרים לאדריכלים להיות יעילים ורווחיים יותר".

האתגר של SWAPP נשמע פשוט: החברה מפתחת בינה מלאכותית שמסייעת ביצירת תוכניות אדריכליות מפורטות – משלב הנתונים ועד השרטוטים המדויקים. בפועל, מדובר בתהליך מורכב שדורש ניתוח של מידע טקסטואלי וגרפי גם יחד. כך למשל, תוכנית אדריכלית יכולה להכיל חתך של קיר בשרטוט וגם בתיאור מילולי. האם זה קיר בטון? תרמי? אקוסטי? כזה שדורש תחזוקה? המערכת יודעת לקרוא ולהבין מסד נתונים המכיל את כל השכבות, לאמן מודל בינה מלאכותית בהתאם ולהפיק שרטוטים מדויקים.

היתרונות המהותיים של SWAPP טמונים לדעת צרפתי גם בדאטה, שנצברה לאורך שנים בשיתוף פעולה עם משרדי אדריכלים, וגם בהבנה העמוקה של תהליך העבודה האדריכלי שעל בסיסו נבנתה הטכנולוגיה: "המודלים שלנו אינם גנריים וזה מה שמאפשר לנו לעשות דברים שמודלים גנריים, פשוט לא יכולים. מה גם שהלקוחות מבינים שהמידע שלהם מוגן ושאין זליגה בין לקוח ללקוח. לכן הם חולקים איתנו מידע שמאפשר גם להם, בסופו של דבר, ליהנות מתוצרים טובים יותר".

צרפתי לא מאמין בפתרונות קסם. "אנחנו בונים AI שעובד איתך, לא במקומך. שואל שאלות, בודק, מבין לעומק את שלבי העבודה. אנחנו קוראים לזה AI Reasoning Engine. זאת תפיסה שונה, הרואה בבינה מלאכותית שותפה – לא תחליף – להון האנושי. כלומר, המטרה אינה שהמכונה תעשה הכול, אלא שתשחרר אותנו מהשגרה כך שנוכל להתמקד ביצירה. המטרה שלנו היא לתת לאדריכלים כוחות על", אומר צרפתי.

איך זה עובד? הלקוחות מקבלים תוצר לשלבי תוכניות העבודה (בחו"ל: Construction Documents) – מאות גיליונות משורטטים, שנבנים יחד בתהליך משותף כאשר האדריכל אחראי על משימות התכנון והעיצוב והאוטומציה משלימה במשימות הטכניות "המשעממות" ומלווה אותם לאורך כל הדרך, בטכנולוגיה ובכוח האנושי. זה הופך את הלקוחות לשותפים לכל דבר. "הם מבינים שמיקסום הטכנולוגיה כרוך בתהליך עבודה נכון, והתהליך הזה משתלם להם מאוד", אומר צרפתי.

לקוחות החברה הם בעיקר משרדי אדריכלים אמריקאיים בינוניים וגדולים. הטכנולוגיה לא נועדה להחליף עובדים קיימים – היא מרחיבה את הצוות ואת מנעד היכולות. "אנחנו עוזרים למשרדים לעשות הרבה יותר, בפחות מאמץ ולקבל פרויקטים חדשים שלא יכלו לקחת קודם, מבלי לגייס עובדים נוספים", טוען צרפתי. "כל לקוח אצלנו מבין שאנחנו עוזרים להם להתייעל, שלב אחרי שלב".

לדבריו, מדובר בשינוי מהותי במקצוע, והוא רק מתחיל. "התעשייה שלנו קשה ושולי הרווח נמוכים. אבל בעזרתנו המשרדים הופכים רווחיים יותר, יעילים יותר, וזה משפר גם את תדמית המקצוע וגורם לכך שיותר אנשים ירצו ללמוד אדריכלות ולהשתלב בתעשייה. זה מעגל שמזין את עצמו".


נעים להכיר, פרופ-טק

PropTech (קיצור של (Property Technology הוא שם כולל לטכנולוגיות חדשניות בתחום הנדל"ן – מתכנון ובנייה, דרך שיווק וניהול נכסים ועד מכירה והשכרה. חברות פרופ-טק שואפות לייעל את עבודת הנדל"ן המסורתית ולהביא אליה אוטומציה וחדשנות.

צרפתי הוא מהראשונים בתחום. בניגוד למצב לפני שנים אחדות, עכשיו גם קרנות קלאסיות של סייבר ופינטק נכנסו לפרופ-טק, בגלל ההבנה שבתעשייה שעדיין עובדת בדרכים מסורתיות – זהו צורך אמיתי. החברה בונה לדבריו עסק בר-קיימא – עסק חי, צומח, שמכניס כסף ולא רק מחפש גיוסים, וכבר מפתחת עם הלקוחות את המוצר הבא".

הרוח היזמית של החברה נושבת גם בתקופות קשות: במהלך המלחמה שילשה החברה את הכנסותיה. "העובדים עבדו בתחושת שליחות: גם במילואים. גם עם ילדים בבית ועם כל הלב להצלחת המוצר", מספר צרפתי.

ברשות החדשנות רואה צרפתי גורם משמעותי להצלחה: "ההשקעה של הרשות בשלבים הראשונים היא קריטית. המשמעות של השקעת הרשות בשלב הטרום סיד היא חמצן עסקי בדמות זמן, אמון והזדמנות. זה מה שמאפשר לצמוח. כל תעשיית הון הסיכון בארץ צמחה במידה רבה בזכות זה".

ומה צופן העתיד? "בעוד כמה שנים השם SWAPP יהיה קיים בכל משרד אדריכלים – אז הצלחנו. לא רק כלכלית, אלא ברמה עמוקה יותר: שינינו את הדרך שבה תעשייה שלמה חושבת, מתכננת ויוצרת".

"בינה מלאכותית היא לא רק קפיצה טכנולוגית. זו טכנולוגיה משבשת בקנה מידה היסטורי, ומרכיב מפתח בתחרות העולמית על חדשנות טכנולוגית. אנחנו רואים בה מנוע צמיחה שישפיע על כל תחום: בריאות, תחבורה, חינוך ותעשייה"

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות


הספוטיפיי של ה- Generative AI

בעולם שבו כל אחד יכול ליצור תמונה, שיר או סרטון בלחיצת כפתור, מי ידאג שמישהו גם יקבל על זה קרדיט? חברת BRIA בונה את התשתית שתאפשר לעולם היצירה להמשיך לפרוח, מבלי לרמוס את היוצרים, תוך שקיפות מלאה על התוכן ועם אפשרות להטמעה בתוך מערכות קיימות.

באמצעות טכנולוגיה שמחברת בין בינה מלאכותית לאחריות יוצרת, המבוססת על שקיפות, זכויות יוצרים, מניעת הטיות ואפילו תשלום חוזר למקורות ההשפעה – BRIA שואפת לשנות את חוקי המשחק ביצירה גנרטיבית.

יאיר עדתו, מנכ"ל החברה ומייסד-שותף, הצטרף בשלב מוקדם בקריירה לסטארט-אפ הישראלי טראקס, שצמח תוך שבע שנים מ-15 עובדים ל-700 עובדים. "זה היה בית ספר", אומר עדתו. "שם הבנתי איך נראה שינוי אמיתי – כזה שמשלב עומק טכנולוגי עם הבנה של צורך בשוק".

כשליש מהצוות של BRIA הגיע גם הוא מטראקס, כולל ה-CTO, מיכאל (מישה) פיינשטיין, ועדתו מספר על תחושת שייכות לאקו-סיסטם נדיר: "כשאנחנו צריכים עזרה, היא מגיעה תוך 20 דקות. זה פשוט לא קיים באותו אופן בלונדון או בארצות הברית".

BRIA הוקמה בשנת 2020, בשיא מגפת הקורונה, בעזרת משקיעים שהתלבטו אם עדתו יותר עתידני או יותר משוגע, אבל האמינו ותמכו בו.

"בפרפרזה על הארי פוטר, ברור שה-AI הגנרטיבי הוא סוג של בועה", הוא מודה, "אבל זה לא אומר שאין בה ערך. להפך, זאת טכנולוגיה עם ערך עצום. פשוט ייקח זמן עד שכולם ילמדו איך להשתמש בה נכון. כמו האינטרנט בתחילתו – היא תעבור תהליך בגרות. BRIA פה כדי לבנות את התשתיות הנכונות לזה".

מה ש- BRIAעושה נשמע פשוט להפליא: החברה הקימה פלטפורמה שמאפשרת ליצור תוכן גנרטיבי (תמונות ובהמשך גם וידאו, מוזיקה וטקסט) תוך שמירה על זכויות יוצרים ותגמול מותאם.

כשהמערכת של BRIA יוצרת תמונה, היא יודעת לזהות אילו תכנים השפיעו עליה ולשלם לבעלי הזכויות של אותם תכנים. "אם כלב בשלג נוצר על בסיס מאה תמונות – כל אחד מיוצרי התמונות המקוריות יקבל חלק מהתשלום, לפי התרומה שלו. אף אחד לא נגנב, הכול ברישיון".

נשמע מוזר? לא לעדתו, שמסביר שכשהתחילו שירותי סטרימינג כמו Napster או Pirate Bay, הם קרסו כי לא היה מודל כלכלי. ואז הגיעה נטפליקס והציעה שיטה שבה כולם מרוויחים. זה מה שהחברה עושה כעת בעולם ה-AI.

BRIA לא מפתחת מוצר לצרכנים – אלא פלטפורמת API הפתוחה למפתחים. כלומר היא לא מציעה "עוד כלי ליצירת תמונות", אלא נותנת לארגונים את היכולת לשלב יכולות של AI גנרטיבי בתוך מערכות קיימות, עם תשתית שבנויה לשימוש בטוח ועסקי. זה כמו בסיס של לגו שהלקוחות יכולים לבנות בעזרתו את מה שהם צריכים.

"אנחנו לא מתרגשים אם הלקוחות משתמשים גם בכלים אחרים. להפך – הם יכולים לחבר אותנו לפוטושופ, לקנבה, לאדובי או לכל מערכת אחרת. מה שחשוב לנו זה שהתוכן ייווצר בצורה חוקית ובטוחה", משתף עדתו.

הפלטפורמה של BRIA, שכוללת כבר 14 פטנטים רשומים ועוד 16 בתהליך, מאפשרת לארגונים גם לאמן מודלים מותאמים אישית. כלומר, מודל שמבין את השפה החזותית של מותג, את סגנון המוצר וכו' ומהווה תשתית שמאפשרת שליטה, דיוק, חזרתיות ובעיקר ביטחון. זאת משום שהתמונה שמייצרת בריאה חוקית גם מפני שהיא לא תכלול אנשים מפורסמים שלא אישרו את השימוש, לא תחזק סטריאוטיפים ולא תייצר דיפ-פייק. "זו אחריות שאנחנו לוקחים ברצינות", מציין עדתו.



יצירה מלאכותית עם רישיון

BRIA גייסה לאחרונה 40 מיליון דולר ועדיין נהנית מהשקעות של רשות החדשנות. "זה קריטי", מספר עדתו. "בשלב מוקדם קיבלנו מענק שנתן לנו אוויר, הכרה וזמן. זה מה שסטארט-אפים צריכים כדי להתמודד עם ענקיות טכנולוגיה שממומנות בלי סוף".

מרכז הפיתוח בישראל, והמכירות והשיווק נמצאים בניו יורק. הלקוחות מגיעים מכל העולם: חברות פרסום, רשתות קמעונאות גלובליות, יצרניות משחקים ואולפני סרטים.

לצד אלה, BRIA פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם ענקיות כמו אנבידיה ו-AWS של אמזון. "הם יודעים שהמפתחים שלהם צריכים כלים בטוחים. אנחנו יודעים להגיד להם בדיוק איך להטמיע תכנים בצורה שלא תסבך אותם משפטית".

מוצרים אחדים כבר עלו לאוויר ועדתו מאמין שבעוד שנתיים יהיו סרטים, משחקים ומותגים שכולם מבוססים על הטכנולוגיה של בריאה. בנוסף השאיפה היא שהמערכת תאפשר שימוש חוקי גם בתוכן פרימיום – כמו דמויות של דיסני או מותגים עולמיים – בתמורה חוקית ומבוקרת. "זה יהיה הספוטיפיי של התוכן החזותי", אומר עדתו.

אני שומע אנשים שטוענים ש-AI גנרטיבי הולך להחליף את כל העובדים. זה שטויות", אומר עדתו. "עם זאת, הדרך שבה אנחנו חושבים על תוכן עומדת להשתנות. בעוד כמה שנים, תוכן ייווצר על פי דרישה, בהתאמה אישית. וזה לא יעצור בתמונות או טקסטים. "אם אני יכול לייצר משחק לפי דרישה ופרק של סדרה לפי דרישה – אולי בכלל תעשיות הבידור והמשחקים יתאחדו. חוויית הצפייה, הצליל, הפיקסלים, השיווק והקנייה – הכול ייראה אחרת ואנחנו עדיין לא מצליחים לדמיין את זה עד הסוף".

החזון של BRIA הוא להנגיש יצירה באמצעות בינה מלאכותית באופן שמכבד את כל הצדדים: המשתמשים, בעלי הזכויות והחברה כולה. "אנחנו רוצים שלמערכת שלנו תהיה אחריות, שקיפות והגינות. אם אתה רוצה לדעת מאיפה התוכן הגיע – תוכל לדעת. ככה זה צריך להיראות."

"אני לא פוחד מרובוטים עם רובים", הוא אומר, "אבל אני כן פוחד ממניפולציות. אם לא נחשוב על המשמעות של מה שאנחנו עושים, זה יכול להשתבש. הטכנולוגיה מתקדמת מהר. כל שעה בתחום הזה היא כמו שבוע. אבל אם נעשה את זה נכון – נוכל לא רק לייצר תמונות. נוכל לייצר מציאות חדשה – שהיא טובה יותר מהקודמת".

13.08.2025