פרסונליזציה באמצעות AI ב-EdTech

רשות החדשנות |

בשנים האחרונות מתרחבת ההתעניינות העולמית בשילוב של מערכות פרסונליזציה בטכנולוגיות חינוך (Education Technologies – EdTech), בעיקר על בסיס טכנולוגיות בינה מלאכותית (Artificial Intelligence – AI).
השימוש ב-AI בחינוך K-12 (מגני חובה ועד כיתה י”ב) נתפס כבעל פוטנציאל משמעותי לשיפור איכות ההוראה ויעילות הלמידה, תוך התאמת חוויית הלומד לצרכים אישיים וייחודיים.

נתונים עדכניים מצביעים על כך שבשנת 2024 60% מבתי הספר בארצות הברית הציבו לעצמם יעד להכשיר מורים לשימוש בכלים מבוססי AI, וכי 42% מהמורים דיווחו כי שילוב טכנולוגיות אלו הפחית באופן ניכר מהזמן שהם מקדישים למשימות אדמיניסטרטיביות – ממצא שממחיש את הפוטנציאל לשחרור זמן יקר לטובת הוראה אישית יותר (לפי גרטנר ולפי CDW, תאגיד IT מוביל בארה"ב).

אל מול מגמות אלו עולה השאלה: האם ישראל יכולה להציב את עצמה בחזית ולהיות שחקן פורץ דרך בתחום הפרסונליזציה בחינוך K-12? בסקירה זו נעמוד על התפתחות התחום בעולם ובישראל, תוך בחינה של המערכות והטכנולוגיות המובילות, מגמות ההשקעה המקומיות והבינלאומיות, החברות המרכזיות הפועלות בזירה, החסמים שמעכבים את יישום התחום, וכן הדוגמאות ממדינות שבהן מהלכים רגולטוריים יזומים תרמו להטמעה רחבה של פתרונות פרסונליזציה במערכת החינוך.



טכנולוגיות בתחום

בתוך מכלול פתרונות ה-EdTech, ניכרת התרחבות משמעותית במגוון הטכנולוגיות שמטרתן להטמיע פרסונליזציה בלמידה. טכנולוגיות אלו נשענות על יכולות מתקדמות של AI, ניתוח נתונים, ועיצוב חוויות הוראה חדשניות, והן נפרסות החל ממערכות ניהול למידה וכלים לניתוח ביצועים, ועד מודלי חיזויים, יצירת תוכן אינטראקטיבי וחוויות מציאות מדומה. שילובן במערכת החינוך מאפשר יצירת מארג דינמי של כלים המאפשרים להתאים את תהליך ההוראה לצורכי כל תלמיד, תוך תמיכה במורים ובמערכת כולה. להלן הטכנולוגיות העיקריות בתחום:

  • Learning Systems Management (LMS) :תמיכה בדרישות למידה א-סינכרונית והיברידית. כולל טכנולוגיות למידה מרחוק וממשקים המתכללים נושאים שונים בלמידה במערכת אחת.
    חברה לדוגמה: myQuest.
  • Learning Analytics: איסוף וניתוח נתוני ביצועי התלמיד ורמת המעורבות שלו, להתאמה אישית של חוויות הלמידה, זיהוי צרכי תלמידים בודדים ומעקב אחר ההתקדמות לאורך זמן.
    חברה לדוגמה: Sense Education.
  • Predictive Models: טכנולוגיית AI לניבוי ביצועי התלמיד ואתגרים. הניבויים מתבססים על נתוני מעורבות בקורסים, ציונים והתנהגויות למידה, ומועברים למורים להתאמת מסלול לתלמיד.
    חברה לדוגמה: Lexibl.
  • AI Assisted Grading: כלי AI מייעלים מתן ציונים ומאפשרים למורים להתמקד בהוראה, מתן משוב מותאם אישית המבוסס על תגובות התלמיד, זיהוי אזורי שיפור והצעת משאבים להמשך.
    חברה לדוגמה: Ann Education.
  • Interactive Learning Content: כלי AI מסייעים ליצור תוכן חינוכי מותאם, כגון חידונים, בהתבסס על החולשות והעדפות התלמיד. חווית הלמידה הופכת לרלוונטית ומעוררת עניין.
    חברה לדוגמה: Engageli.
  • Game based learning: משחקי מחשב המשלבים AI, לומדים את אופן למידת התלמיד בשימוש במשחק, ומתאימים את התוכן לרמת התלמיד. לעיתים מועבר דיווח למורה/הורה למעקב.
    חברה לדוגמה: mAIk.
  • Tutoring: תקשורת בין תלמיד למורה להדרכה אישית וירטואלית. יש ניסיון להפוך תחום זה למשולב פרסונליזציה ו-AI, כשהתחום עד כה התאפיין במעט פיתוח טכנולוגי.
    חברה לדוגמה: Langotalk.
  • Simulations, AR/VR & Immersive Learning: פיתרונות המסתמכים על סימולציות Virtual Reality (VR)
    ו- Augmented Reality (AR).
    חברה לדוגמה: ZSpace.

טכנולוגיות אלו משולבות במידות שונות בעולם ובישראל, כפי שיוצג בסקירה.



האקו-סיסטם העולמי

את הפתרונות הטכנולוגיים, כפי שהוצגו מעלה, מפתחות ומקדמות חברות גלובליות באופנים שונים. להלן בחינה של חברות ההייטק העולמיות הגדולות, האופן שבו הן משלבות טכנולוגיות AI ב-EdTech, והתוכניות שהן מציעות ל-K-12.


Google for Education

לחברה כלים למכירה לבתי ספר, למשל תוכניות הוראה למורים, פלטפורמות כתיבה שיתופית (כמו Google docs) וכלי למידה אדפטיבית (Google Classroom).
הכלים מותאמים לשימוש בכיתות, ולאחרונה הושקה גרסת כלי ה-AI שלהם (Gemini) לשימוש בבתי ספר, אך טרם התברר כיצד כלי הפרסונליזציה מוטמעים בבתי ספר.

לדברי גוגל, מעל 120 מיליון איש משתמשים בתוכניותיהם. השימוש ניכר בעיקר בארה"ב, שם דווח שנציגי גוגל ניגשים פרטנית למנהלי בתי ספר ומציגים את תוכניותיהם. צוותי הוראה מעדיפים להשתמש בגוגל, בין השאר בשל הקישוריות שלהם, המאפשרת העברת מידע בין השירותים ושיתוף גורמים (מורה, תלמיד ומשפחתו). בנוסף, החברה מקיימת סדנאות ומנטורינג, לתמיכה בחברות המשלבות AI בחינוך.


Microsoft Education

במייקרוסופט פתרונות מותאמים ל-K-12, המשלבים כלי AI בכלים של מייקרוסופט (כמו Word ו-OneNote). למשל, כלי AI לשימוש תלמידים לארגון משימות. החברה מספקת המלצות לשילוב הכלים, למשל: שילוב AI של מייקרוסופט עם EdGate, המתמחה בהתאמת תכנים להכשרות ורגולציות ב-35 מדינות.

מייקרוסופט רוכשים חברות וכלים להעשרת הלמידה, משלבים הכלים הללו בכלים הקיימים של מייקרוסופט, ומשווקים אותם לבתי ספר. למשל, מייקרוסופט תומכים בחברה Khan Academy ומממנים את הפלטפורמה Khanmigo for Teachers – עוזר הוראה מבוסס AI המסייע למורים להכין מערך שיעור ללא פרומפטים.


Apple

החברה מציעה לבתי ספר שילוב מוסדר של מכשיריה (MacBook, IPad וכו') בלימודים, עם הבטחה ששימוש בהם יאפשר עבודה עם כלים אחרים, את חלקם פיתחו בעצמם. בין אלו יש כלי פרסונליזציה; למשל Classroom – מאפשר למורה לצפות במסך התלמיד בשיעור, לשלוט בו ולהנחות לצפייה בדף מסוים.

אפל, כמו גוגל, מציעה עבודה עם מומחים להפיכת הלמידה למותאמת אישית. לצד זאת, חלק מהאפליקציות בהן מציעה אפל לעשות שימוש לא שייכות לה, והיא רק ממליצה על שימוש בהן בשימוש ב-IPad. בין האפליקציות: אפליקציה בה ניתן לבחור את אופן הלמידה המתאים לתלמיד (למשל אודיו או כתיבה).


Amazon

בניגוד לחברות מעלה, לאמזון אין תוכנית חינוך ייחודית. ב-2024 פרסמו המלצות שילוב AI בבתי ספר, אך עם הצעות גנריות בלבד לשילוב כלי ה-AI שלהם. לצד זאת, לחברה מערכת AI ומודלי למידת מכונה של החברה מוטמעים בתמיכה בחברות EdTech (למשל: BriBooks מסייעת לילדים בכתיבה יוצרת, בשימוש במודל אמזון).



במקביל לחברות ההייטק הגדולות, חברות אחרות בעולם מפתחות באופן ממוקד פתרונות AI בחינוך. להלן דוגמאות לחברות בולטות בתחום, בשל שווי החברה, גודל החברה, או עיסוק חדשני בפרסונליזציה, בסדר השקעות יורד:

שם חברהתיאורקישור לפרסונליזציהמשתמשיםהשקעות
PB ($)
רכישת חברות טכנולוגיה
BYJU'S
הודו
Online learning platform delivering engaging educationדגש על תוכניות פרסונליזציה, למשל זיהוי רמת התלמיד והתאמת תוכן לחוזקות וחולשות.150M איש, מעל 1700 ערים, פנים-הודי בעיקר. 6B 
רוכשת פיתוחים מחברות אחרות: חברות ,AI אדטק, משחק, למידה אונליין וכו'.
Stride
ארה"ב
Online alternative programs to on- campus schoolingבתי"ס אונליין  ותוכנית למידה אישית. ב-
Adaptive learning
למשל זיהוי קול בקריאת תלמיד.
2M
משתמשים, מעל
School districts 2000, מעל 55K אנשי הוראה – בעיקר בארה"ב.
274Mרכשה חברה ללימוד תכנות, חברה להכשרה ברפואה, וכו.'
ClassDojo
ארה"ב
Communication app building a classroom communityשימוש AI למורים ביצירת תוכניות לימוד וחומרים, הודעות לתלמידים וכו'.כ-50M משתמשים, מעל 180 מדינות, בארה"ב מעל 90% בתיה"ס, בבריטניה מעל .70%221Mנמצאה רק  רכישת חברה אחת: Prendea
שעושה שיעורים בספרדית.
Khan Academy
ארה"ב
Services designed to provide a free, world-class educationAI – Khanmigo סיוע למורה  לשיפור ביצועי התלמיד, סיוע למטלות המורה ואנליטיקהכ-170M  משתמשים, בתוכם 153M תלמידים, במעל 190 מדינות.Revenue 79.3Mללא מטרות רווח, לא קונה חברות. Khanmigo
מבוסס AI
מייקרוסופט



השקעות גלובליות

החברות המפורטות מעלה מצטרפות לאלפי החברות הקיימות בעולם, המפתחות פתרונות המשלבים AI ב-EdTech. בחינת אופי ומידת ההשקעות בחברות הללו, יכולה לסייע להבנת חשיבות התחום והמקום שהוא תופס כיום בהייטק בעולם. בהמשך לכך, מחיפוש ב-PitchBook עולה שיש 1,917 חברות פעילות המשלבות AI ב-EdTech.

החל מ-2019 נצפתה קפיצה משמעותית בעיסוק בתחום, כאשר סך ההשקעות בחברות בתחום בין 2019-2024 הוא $17.55B, וסך העסקאות בין השנים הללו הוא 3,782. יצוין כי באופן כללי, סך ההשקעות בחברות בתחום הוא $20B, כשהסכום כולל את כל העסקאות וההשקעות בחברות הללו מאז נוסדו (החל ב-1962).

המדינות המובילות בכמות החברות בתחום הן ארה"ב (496), הודו (143), סין (135) ובריטניה (96). ב-2021 נצפתה עלייה משמעותית בסכומים המושקעים בתחום ובמספר העסקאות. מגמת העסקאות המרובות נמשכה בין 2021-2024, עם מעל 630 עסקאות בכל שנה. לצד זאת, ב-2022 וב-2023 נצפתה ירידה בהשקעות בתחום, ועלייה מחודשת ב-2024.

יצויין שחלק מהחברות המובילות בהשקעות ובמשתמשים ב-EdTech מפתחות רכיבי פרסונליזציה, אך הן מיקודן הוא בנושאים אחרים בתחום החינוך; יש לשקלל זאת מול סכום ההשקעות המוצג, ואף נניח שסך ההשקעות ב-AI ב-EdTech נמוך מהמדווח. עם זאת, חברות אלו חשובות בחישובי השקעות, בשל שיווקן וחשיפת משתמשים לתכנים בהן.



סכום הכסף ($) המושקע בתחום ה-AI ב-EdTech ומספר העסקאות לאורך השנים, לפי נתוני PB



כדי ללמוד עוד על שילוב AI ב-EdTech, מוצעת השוואה בין שילוב זה לבין שוק הEdTech הכללי. ב-2021 נצפתה קפיצה בהשקעות בתחום ה-EdTech בכלל ובתחום המשלב AI בפרט, אך לאחר מכן התחומים חזרו לממוצע בו היו לפני כן. מההשוואה עולה שהתחום עדיין בחיתוליו. כך, למשל, 5% מההשקעות בעולם ב-EdTech ($20B מתוך $400B) הם ל-AI למרות שהחברות בתחום מהוות 11% מהחברות ב-EdTech. ניתן להניח שסך ההשקעות ב-AI ב-EdTech אף נמוך מהמדווח ב-PB, בשל הכללת חברות חינוך גדולות המספקות שירותי פרסונליזציה אך לא מתמקדות בכך.

מדינות שונות בוחרות להשקיע בתחום במידות שונות. ארה"ב, הודו, סין ובריטניה מובילות בהשקעות ובחברות ב-AI ב-EdTech וב-EdTech בכלל. במדינות בהן הממשלה מקדמת פרסונליזציה בחינוך, יש יותר השקעות וחברות בתחום ביחס ל-EdTech בכללי (סינגפור, דרום קוריאה ופינלנד).

AI בתחום ה-EdTechAI ב-EdTech ביחס לתחום ה-EdTech (%)EdTech
סה"כ חברות 1,917 11%17,270
סה"כ השקעות($)20B5%400B
השקעה בממוצע לחברה($) 10.5M45%23.3M
כמות עסקאות460813%35,317
העסקה הכי גדולה($)1.75B23%7.75B
כמות האקזיטים2595%5,009
מדינות מובילות בכמות החברותארה"ב (496), הודו (143), סין (135), בריטניה (96)ארה"ב (11%), הודו (12%), סין (13%), בריטניה (11%)ארה"ב (4622), הודו (1187), סין (1052), בריטניה (912)
מדינות מובילות בסך השקעות($)
ארה"ב (9.7B), סין (4.5B), אוסטריה (789M), בריטניה (606M)ארה"ב (4%), סין (13%), בריטניה (5%)ארה"ב (242B), הודו (41B), סין (35B), בריטניה (12B)
מדינות הסקירה המורחבת: כמות חברותדרום קוריאה (70), סינגפור (28), ספרד(26), פינלנד (15)דרום קוריאה (23%), סינגפור (16%), ספרד (12%), פינלנד (15%)דרום קוריאה (311), סינגפור (173), ספרד (224), פינלנד (97)
מדינות הסקירה המורחבת: סך השקעות($)דרום קוריאה (506M), סינגפור (224M), ספרד (31M), פינלנד (29M)דרום קוריאה (30%), סינגפור (19%), ספרד (0.5%), פינלנד (15%)דרום קוריאה (1.7B), סינגפור (1.2B), ספרד (6.4B), פינלנד (189M)




שילובים גלובליים של פרסונליזציה בתמיכה ממשלתית

מעבר לפעילות החברות בשוק הפרטי, נראה שגם ברמה הממשלתית והמדינית מתבצעת חשיבה על קידום התחום. בתוך כך, נרצה להציג מספר מדינות כמקרי בוחן, שידגימו כיצד יכולה ממשלה להשתלב בפיתוח התחום, ואיך השתלבות זו משפיעה על קידומו ברמה הלאומית והגלובלית:

  • סינגפור – הגישה החינוכית דוגלת במוטו "ללמד פחות, ללמוד יותר" עם השקעת מאמצי המורה בתלמיד האינדיבידואל. ב-2014 יזמה ממשלת סינגפור אסטרטגיה בשם "Smart Nation" שב-2020 נכנסה לשלב 2.0. היוזמה בהובלת המשרד לפיתוח ומידע דיגיטלי, השואף למצב את המדינה כמובילה עולמית בתחום ה-AI עד 2030. בין הפרויקטים ב-Smart Nation – בחינוך המוטמעים בבתי הספר: פלטפורמת למידה אונליין במערכת בתי הספר הלאומית; תוסף לדפדפן המשלב AI להתאמת המשלב הלשוני לתלמיד; מלגת סיוע למחנכים למינוף שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות.
    משתמשים מדווחים שהצלחת הטמעת הטכנולוגיות תלויה בתמיכת המורים, המשפחה, בית הספר והחברה. ב-2023 השימוש בפלטפורמת הלמידה אונליין בבתי הספר הגיע ליותר מ-80% מהתלמידים ו-70% מהמורים. רבים מהתכנים שבשימוש מפותחים בחו"ל, אך מתבצעת התאמה לשפה ולתרבות.
  • דרום קוריאה – משרד החינוך הכריז על יוזמות מקיפות להטמעת כלי AI וטכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך. ביניהן: רפורמה שבמרכזה פיתוח פלטפורמת ספרי לימוד דיגיטליים מבוססי AI, שמתאימים את קצב וחומר הלימוד לתלמיד ומדייקים את ההוראה; מערכת למידה האוספת ומנתחת נתוני למידה בשילוב AI, ומציגה למורים תובנות על ביצועי התלמיד, כולל היבטים חברתיים ורגשיים.
    חלק מהתוכניות קיבלו ביקורות מעורבות והתנגדות בשל חשש מחשיפה מוגברת למסכים, חשש שלמידה המצריכה שינון תעכב חדשנות, וחשש מהפצת מידע שגוי ע"י ה-AI ופגיעה בפרטיות. לצד זאת, בקוריאה מיישמים את התוכניות ומייצרים סביבה אופטימלית ליוזמות עתידיות. בתוך כך, גובשה תוכנית ממשלתית להפצת מכשירים לתלמידים, הטמעת מערכת ניהול, וקידום תמיכה למשתמש.
  • ארה”ב – ב-2023 פרסם משרד החינוך דוח המלצות לשימוש ב-AI בלמידה. כמו כן, במדינה תוכניות פדרליות ומדיניות הנתמכות ע"י ראשי עיר וממשלה, בהן: ConnectEd Initiative (ארה"ה) – חיבור בתי ספר לאינטרנט והטמעת פרסונליזציה; K-12 Online Schools (ארה"ה) – התאמת הוראה לתלמיד; היוזמה לפרסונליזציה (רוד איילנד) – יצירת פרופיל למידה לתלמיד, סיוע בהאצת למידה.
    התוכניות הצליחו לקדם תשתיות מחשוב בבתי ספר, ליצור תוכניות למידה אישיות, ולסייע בהערכת התלמיד. לצד זאת, נצפה קושי בשילוב בתי ספר מרוחקים ובמעמד סוציו-אקונומי נמוך; קושי בהכשרת מורים לשילוב טכנולוגיות; קושי במעורבות וירטואלית של התלמיד; וקושי בהתאמה לבתי ספר מגוונים.
  • פינלנד – מערכת החינוך תחת משרד החינוך והתרבות, אך הרשות המקומית קובעת את רמת עצמאות המוסדות החינוכיים בשטחה, כך שיוזמות טכנולוגיות מיושמות בהיקף שונה במדינה. בנוסף, פינלנד מקדמת ייצוא גישתה החינוכית למדינות אחרות; יוזמות בתחום זוכות לתמיכה ממשלתית ומשרד החינוך מפתח בעצמו את חלקן. למשל, מרכז פיני תחת משרד החינוך עוסק בשיתוף ידע להטמעת פלטפורמות מפינלנד, למשל: TinyApp – תוכנה לניהול גנים; 3DBear – פלטפורמת VR להכשרה.
    קיימת ציפייה לפרסום Roadmap ב-2025 להבנת תוכניות פינלנד, כאשר נעשה מאמץ לענות על כל היבטי הפרסונליזציה ולפרסם תוכנית מסודרת. לצד זאת, התוכניות הקיימות מעלות קשיים, למשל התאמה לא מספקת בין הצרכים והמשתמשים בטכנולוגיות (ה-Ed) לבין המפתחים שלהן (ה-Tech).
  • ספרד – אין חקיקה מחייבת לשילוב ומימון טכנולוגיות למידה מותאמת אישית בבתי ספר. משרד החינוך פרסם ב-2024 מדריך לשילוב אתי ואפקטיבי של AI בחינוך, אך לא מחייב שימוש בו. יישום תוכניות משתנה בין אזורים ומוסדות חינוך. בין היוזמות ברמה האזורית: יוזמת משרד החינוך לפיתוח אסטרטגיות דיגיטליות בבתי ספר, כולל שילוב למידה מותאמת אישית והכשרת מורים; יוזמה לחינוך דיגיטלי שמובלת וממומנת ע"י ממשלת קטלוניה ועיריית ברצלונה.
    ליוזמות תגובות מעורבות. נרשמה הצלחה בשימוש באינטרנט להכנת שיעורים ובשימוש מורים בטכנולוגיות בבית הספר. עידוד משרד החינוך מסייע בהטמעה, אך יש לקדם שימוש בטכנולוגיות באופן יצירתי וחדשני, ולהוסיף להכשיר את המורים לניצול פוטנציאל הכלים הטכנולוגיים.





חסמים

אל מול המאמצים לשלב AI ב-EdTech ולהטמיע פתרונות מתקדמים ברמה הלאומית ובמסגרות פרטיות, צצים חסמים המעכבים את התפתחות התחום. התמודדות עימם היא מפתח לצמיחה ולמיסוד הפרסונליזציה בחינוך, באופן שיאפשר את שילובה האפקטיבי במערכת החינוך כולה.

  • יש צורך במנגנון רכש ברור ולא מבוזר. באנגליה ובארה"ב בתי ספר מבצעים רכש עצמאית. במדינות שנסקרו משרד החינוך הצהיר שיפעל לפישוט מנגנון הרכש, למשל עם רכש קולקטיבי.
  • מחסור בתקציב מביא לקושי בפיתוח התחום. תקציבי חינוך בבריטניה ובארה"ב גבוהים ביחס לממוצע במדינות ה-OECD, אך מעט כסף בספרד למשלמושקע בטכנולוגיות בכלל ובדיגיטציה ו-AI בפרט.
  • יש  צורך  בגוף  ממשלתי/מרכזי  שיעסוק  בניטור  והסקת  מסקנות, התמודדות עם ספקים וסינונם. גוף שכזה מעלה את סיכויי ההטמעה (כפי שדווח בספרד למשל)
  • יש צורך בשינוי שיטת הלימוד בשל שילוב מורים לא יעיל. הצורך במורים משתנה ומשנה את הפדגוגיה. בסינגפור עלה שיש צורך במומחים לשינוי הגישה הפדגוגית ושילוב טכנולוגיה.
  • פיתוח כלי פרסונליזציה לא תמיד מותאם לצרכים בשטח. צורך בחיבור בין צורכי התכנים – צוותי הוראה ותלמידים – למפתחיהם בתעשיית ההייטק (עלה בפינלנד למשל).
  • הכשרת מורים צריכה להשתנות. לעבודה עם טכנולוגיות חדשות ולסייע ביעילות בתחום; למשל לא מלמדים מורים להשתמש באנליטיקה להבנת מצב התלמיד (חסם שעלה בסינגפור למשל).
  • התנגדות לשינוי מטעם צוותי החיוך מקשה על הטמעה. הטמעת טכנולוגיות חדשות מעלה חששות מהתיישנות בעבודה או מובילה לתפיסה ש-AI יחליף מורים, במקום להשלים עבודתם.
  • קיים  צורך  בהתאמת  תכנים  לשפה  ולתרבות  המקומית. הצורך עולה בעיקר במדינות שאינן מערביות, או שאינן דוברות אנגלית כשפת אם. מדינות מצליחות: סינגפור.
  • נוכחות הסחות דעת דיגיטליות מקשה על תלמידים. חסם שעלה בין השאר בסינגפור – נוכחות של הסחות דעת דיגיטליות, למשל מדיה חברתית והודעות במהלך שיעורים וירטואליים.
  • התלמידים מתעייפים מהסתכלות על מסך. בסינגפור עלה חסם זה, ובעיקר דאגה כי תלמידים המתעייפים לא יוכלו להמשיך לעשות שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות.
  • חסמים טכניים מקשים על הטמעה. רוחב פס נמוך, חוסר במחשבים ובתמיכה טכנית, בעיקר כשיש פער בבתים ובבתי ספר בין אוכלוסיות שיותר ופחות מחוברות. עלה בין השאר בסינגפור.



האקו-סיסטם בישראל

עד כה הסקירה התייחסה למצב העולמי בתחום. מתוך כך, עולה הצורך להתמקד ולבחון כיצד נראה פיתוח וקידום התחום בישראל, במטרה להבין כיצד המדינה משתלבת במארג הגלובלי. על כן, יבחנו ההשקעות בחברות ישראליות העוסקות בתחום, אופי החברות והמימון שלהן, כמו גם דוגמאות לחברות ישראליות בולטות.

בתחום ה-AI ב-EdTech בישראל יש 45 חברות פעילות. לפי נתוני PitchBook, בתחום הושקעו כ-$195M ומאז 2016 – $119M. נצפו סה"כ 75 עסקאות בתחום, כשמ-2016 נצפו 32 עסקאות; העסקה הגדולה ביותר הייתה בסך $60M מול חברת Enabley, המפתחת הכשרה משולבת AI. נצפו 8 אקזיטים. מ-2016 סך ההשקעות הממוצע לשנה בתחום הוא $13.2M. ללא הגבלת שנים, סך ההשקעות הממוצע לחברה הוא $4.3M ב-2021 נצפתה עלייה משמעותית בהשקעות ובכמות העסקאות, וב-2022 נצפתה ירידה חדה בהשקעות.


השקעות ב-AI ב-EdTech בישראל ומספר העסקאות מאז 2016, לפי נתוני PB; חלק משווי העסקאות לא הוצהר ולכן לא נכלל



בתחום עובדים כיום מעל 1,000 עובדים בחברות השונות. רוב החברות נמצאות כיום בסטטוס ראשוני, ועוד לא הבשילו משמעותית (13 חברות בשלב Pre-Funding, שמונה חברות בשלב Seed, שבע חברות בשלב Initial Revenues). כמו כן, רוב החברות עוסקות בתחום ה-Tutoring (20 חברות). ובתחום ה-Learning Analytics (11 חברות).

כדי ללמוד עוד על שילוב AI בEdTech בישראל, מוצעת השוואה בין שילוב זה לבין שוק ה-EdTech הכללי בישראל. התחום תופס נתח חריג בגודלו מתחום ה-EdTech הכללי, ביחס למצב בעולם: 40% מחברות ה-EdTech בישראל משלבות AI, ו-33% מסך ההשקעות ב-EdTech הולכים ל-AI, לעומת שיעורים הרבה יותר קטנים בעולם. גם בהיבטי עסקאות והאקזיטים, ניכרת בולטות משמעותית – כשליש מהעסקאות ורבע מהאקזיטים מתוך תחום ה-EdTech בישראל מתמקדים ב-AI לעומת נתונים נמוכים בהרבה בעולם. יחדיו, נתונים אלו מצביעים על כך שבישראל השוק מתפתח יותר מכפי שהוא בעולם.


השוואה בין השקעות בתחום ה-AI ב-EdTech לבין תחום ה-EdTech בכלל, לפי נתוני PB

AI בתחום
ה-EdTech בישראל
AI בתחום
ה-EdTech (%):
ישראל 
AI בתחום
ה-EdTech (%): העולם
(לשם השוואה)
EdTech בישראל
סה"כ חברות 4540%11%113
סה"כ השקעות ($)195M
33%5%595M
השקעה ממוצעת לכל חברה ($) 4.3M
86%45%5M
כמות עסקאות7533%13%227
העסקה הכי גדולה ($)60M44%23%137.8M
כמות האקזיטים824%5%33

 

במטרה לצלול  ולהבין  טוב  יותר  כיצד  נראה  שוק  החברות  הישראלי  בתחום,  נציג  דוגמאות לחברות ישראליות שעלו כבולטות – בין אם בשל שווי החברה, גודל החברה, או עיסוק ספציפי וחדשני בתחום הפרסונליזציה. החברות מסודרות לפי סכום ההשקעות:

שם החברהשנת הקמהמספר עובדיםתיאורכיצד פרסונליזציה באה לידי ביטויהשקעות
Enabley2005109פלטפורמת הדרכה לצוותים לשיפור ביצועים. נרכשה ב-2016 ע"י חברת ForClass. כיום לא עובדים עם K-12.הכשרת עובדים בלמידה אונליין ו-AI.$60M
Loora202033פיתוח אפליקציית AI ללימוד אנגלית באופן עצמאי דרך שיחות מותאמות אישית. מותאם גם ל-K-12.AI Tutor באנגלית
ללמידת השפה.
$21.25M
FireArc Technologies200883פלטפורמה המשלבת AI ומאפשרת יצירת קורסים קצרים בליווי מאמן וירטואלי, מספקת חדשות מותאמות אישית. כיום לא עובדים עם K-12.מערכת AI ליצירת תוכן מותאם אישית.$10-50M
Juno Journey201863פלטפורמה לשיפור כישורים אישיים, לקידום התפתחות מקצועית של עובדים. כיום לא עובדים עם K-12.LMS עם תוספות פרסונליזציה.$19M
Curiosity Robotics201810רובוט המשלב AI ב-EdTech, מלמד אנגלית לפעוטות בשלב קריטי לרכישת שפה.רובוט AI לשיח עם ילדים ולימוד יכולות.$2.96M
Ann201817פלטפורמה דיגיטלית לסיוע למוסדות חינוך לשפר ביצועים דרך פרסונליזציה.ב-AI תוכן סטטי הופך אינטרקטיבי, מתן תובנות.$1M



מעורבות הרשות בתחום

באשר לחברות אשר הגישו לרשות בקשה לתמיכה – 45% מסך החברות שהגישו בקשה לתמיכה מהרשות, מקבלות תמיכה. 43% מסך הבקשות שהגישו החברות לרשות – אושרו. סכום ההשקעות של הרשות מהווה כ-5% מסך ההשקעות.

ב-2025 פרסמה הרשות קול קורא להאצת טכנולוגיות לקידום למידה מותאמת אישית במערכת החינוך בישראל. במסגרתו, הוזמנו חברות עם מוצר בשלבי מחקר ופיתוח להגיש בקשה להשתתפות בסביבת ניסוי בתנאי אמת, הכוללת ליווי רגולטורי, אפשרות לבחינת הטכנולוגיה ומימון (“ארגז חול רגולטורי”). הקול הקורא נועד לסייע להבשלת מיזמים פורצי דרך, שיציעו פתרונות טכנולוגיים מערכתיים לקידום למידה מותאמת אישית חוצת תחומי לימוד ובעלת פוטנציאל לשימוש מערכתי, המאפשרת ניהול חכם של משאבי הוראה, למידה והערכה. בקשות התקבלו עד סוף אוגוסט 2025.



סיכום

בשנים האחרונות יש דגש רב על פיתוח פתרונות פרסונליזציה ב-EdTech, בשימוש ב-AI התחום ברמה הגלובלית נמצא כרגע בשלבים ראשוניים; ב-2021 נצפתה קפיצה בהשקעות בתחום ה-EdTech בכלל ובתחום המשלב AI בפרט, אך לאחר מכן התחומים חזרו לממוצע בו היו לפני כן. בתוך כך, לפי נתוני PitchBook חמישה אחוזים מההשקעות בעולם ב-EdTech (20B מתוך 400B) הם ל-AI, והחברות בתחום מהוות רק 11% מהחברות ב-EdTech. ניתן אף להניח שסך ההשקעות ב-AI ב-EdTech נמוך מהמדווח ב-PB, בשל הכללת חברות חינוך גדולות המספקות שירותי פרסונליזציה אך לא מתמקדות בכך. לצד האמור, יצוין כי בממשלות ששמו להן למטרה לשלב פרסונליזציה בחינוך יש יותר השקעה כלכלית בחברות בתחום (כמו סינגפור, דרום קוריאה ופינלנד).

רוב החברות בתחום נותנות שירות גלובלי, באחת או כמה טכנולוגיות שונות. בין ארבע החברות הגדולות, בולטות גוגל ומייקרוסופט עם שירותי ה-AI שלהן, המותאמים לשימוש תלמידים, כשלמייקרוסופט הצעות קונקרטיות לשילוב AI בפתרונות למידה. שירותי החברות הללו פופולריים בעיקר בשל עבודת שיווק טובה, כמו גם פופולריות החברות בכללי ושירותים נוספים שהן מציעות (למשל Google Classroom או שירותי אופיס); אך לא ברור עד כמה פתרונות הפרסונליזציה של החברות משולבים בתוכניות בתי הספר.

ניכר שחלק רב מהחברות בתחום נותנות שירות פנים-מדיני, גם אם הן באנגלית ויכולות להיות מכוונות לשוק הגלובלי (למשל חברות הודיות). יתכן שזה נובע מצרכים תרבותיים שונים, למשל מערכות לימוד שונות וצורך להתאמה לסטנדרטים עולמיים שונים של מבחנים ואופי למידה. עדיין ניתן לראות כי רוב החברות בתחום נותנות שירות גלובלי, או מציעות גם התאמות סטנדרטיזציה. המענים הבולטים הם לרוב כוללניים ורחבים – מערכת LMS שיש בה אפשרויות למידה רבות, ובתוך כך השימוש ב-AI דומה (מתן פידבק, התאמת תכנים, אנליטיקה וכו'). לצד זאת, חברות גדולות שנותנות מענה כוללני רוכשות חברות קטנות שנותנות מעני פרסונליזציה (כמו מענה AI בשפות אחרות, או שימוש חדשני יחסית ב-AI).

בישראל – שילוב AI בחינוך מקבל תשומת לב רבה, אך עדיין נמצא בשלבים ראשוניים. ב-2021 נצפתה עלייה בהשקעות בתחום בישראל, במקביל למגמה העולמית. בתוך כך, 40% מחברות ה-EdTech משלבות פתרונות פרסונליזציה ו-AI בשירותיהם. בנוסף, בישראל יותר עסקאות בתחום מבעולם, יותר השקעות בתחום ויותר אקזיטים. לצד זאת, חברות רבות לא מציעות שירות ל-K-12, אלא להכשרת עובדים או להשכלה גבוהה. רוב החברות בתחום מציעות שירותי Tutoring.





* כל המובא במאמר זה נכון ליום כתיבתו ובהתאם לנתונים אשר עמדו בפני מחבר המאמר. רשות החדשנות או מי מטעמה אינם נושאים באחריות כלשהי לנכונות אמיתות ו/או דייקנות הנתונים, כולם או חלקם. המאמר מתפרסם כהעשרה לציבור ואין לעשות בו שימוש מסחרי כלשהו, ובכלל זה, לצורך מכירתו, הפצתו/הצגתו.

עוד פוסטים שיכולים לעניין אותך