מדיניות מימון רשות החדשנות לסטארטאפים בשלבים מוקדמים

קרן ההזנק: מענה לכשלי שוק של סטארטאפים בשלבים מוקדמים

במהלך 2024 השיקה רשות החדשנות את "קרן ההזנק" ככלי המרכזי למימון חברות טכנולוגיה ישראליות בשלבים מוקדמים. קרן ההזנק החליפה את קרן המו"פ, שפעלה לאורך עשורים רבים, מתוך רצון לתת מענה מדויק ומיטבי לצורכי האקוסיסטם הישראלי שצמח והתפתח.

קרן ההזנק נועדה לסייע בהקמה ובמימון סבבי גיוס הון סיכון לחברות דיפטק בכל שלבי ההנבטה, משלב הרעיון ועד צמיחה, בסנכרון עם השוק הפרטי. במסגרת הקרן, רשות החדשנות משתתפת בסבבי השקעה משלב תיקוף הרעיון, פרה-סיד, דרך סיד ועד סבב גיוס A. זאת במטרה לדאוג למימון המתאים לשלב החברה, שיאפשר לחברות להגיע לאבן הדרך המימונית הבאה לגיוס הון (בניגוד לסבבים קטנים מדי שלא מקדמים מספיק את החברה).

כדי להגשים מטרה זו, עקרונות הפעולה של קרן ההזנק מתבססים על מספר אדנים מרכזיים:
ראשית, בדומה ליתר פעילות הרשות, ובהתאם להנחיות חוק החדשנות, קרן ההזנק פועלת במטרה "להביא במישרין או בעקיפין לפעילות של חדשנות טכנולוגית בתעשייה בישראל" (סעיף 15 ב). לשם כך, החברות אותן בוחרת רשות החדשנות לממן בקרן ההזנק הן חברות בשלבי פיתוח מוקדמים בתחומים עתירי מו"פ ובעלות טכנולוגיה עמוקה ומסוכנת וחדשנות פורצת דרך – כלומר, בדומה להגדרה של חברות דיפטק, כפי שהובאה במסמך זה. זאת, במקביל לעמידה באמות מידה נוספות הנוגעות למאפיינים העסקיים של החברה ולפוטנציאל הצלחתה, תוך התייחסות בין היתר לאיכות ונסיון הצוות, להיבטים שיווקים ועסקיים וכן להשפעתה הפוטנציאלית של החברה על הכלכלה והמשק.

שנית, כדי לוודא את איכות החברות, להוריד את הסיכון למשקיעים הפרטיים ולעודד ביצוע השקעות, לוודא שלמימון הציבורי תהיה תועלת כלכלית, וכן להשתלב בתהליך ההתפתחות האורגני של החברה, השקעות הרשות בקרן ההזנק ניתנות כחלק מסבב גיוס של החברה, תוך דרישת Matching – כלומר השקעה של השוק הפרטי לצד המימון הממשלתי.

שלישית, כחלק מהקמתה של קרן ההזנק נבחנו כשלי השוק המאפיינים מימון סטארטאפים בשלבים מוקדמים, בהם הסיכון למשקיעים פרטיים גבוה במיוחד, ופעילות הקרן מוקדה לסקטורים בהייטק בהם התערבות ציבורית היא הנדרשת ביותר.

במסגרת זו דורגו הסקטורים לפי זמינות ההון הפרטי הקיימת בהם, תוך שקלול כמות החברות, המשקיעים המתמחים וסך ההון שהושקע בסקטור על ידי המגזר הפרטי, בדגש על הימצאותם של משקיעים פרטיים שביצעו מספר משמעותי של השקעות בסקטור. זאת מתוך ההבנה כי ככל שקיימת בסקטור מסוים פעילות ענפה יותר של השוק הפרטי ופועלים בו יותר משקיעים מתמחים בעלי עומק והבנה של הסקטור – כך האימפקט של ההתערבות הממשלתית בו נמוך יותר והיא נדרשת פחות. פירוט ודירוג הסקטורים על פי דירוג זמינות ההון בהם מופיע בהמשך. הטבלה הבאה מתארת את מידת ההתאמה של חברת טכנולוגיה ישראלית למימון על ידי קרן ההזנק, לפי מאפייניה הטכנולוגיים ורמת זמינות ההון של התחום בו היא פועלת.

יובהר כי דירוג זמינות ההון אינו משמש לטובת קבלה או פסילה אוטומטית של חברות הפועלות בסקטורים השונים. כל חברה שמגישה בקשה לקרן ההזנק נבדקת באופן מלא וזהה, ודירוג זה משמש כאינדיקציה עבור ועדת ההשקעות של הרשות לטובת הבטחת ההקצאה היעילה והאיכותית ביותר של השקעות הרשות, ונשקל לצד יתר הפרמטרים שפורטו. כמו כן, מטבע הדברים הדירוג צפוי להשתנות מעת לעת, בהתאם לשינויים בזמינות ההון הפרטי בסקטורים השונים בענף ההייטק הישראלי.

בפועל, מתוך המימון שחילקה קרן ההזנק, 90% הגיעו לחברות בסקטורים בעלי דירוג זמינות הון נמוך או בינוני, כלומר, לחברות הפועלות בתחומים בהם יש קושי גדול יותר להשיג מימון פרטי. תחומים בולטים בהם דירוג זמינות ההון או נמוך או בינוני כוללים בין היתר מכשור רפואי, מוליכים למחצה ואנרגיה. לעומת זאת, בתחומים בעלי דירוג זמינות הון גבוה, דוגמת סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית – בהם פועל שוק הון משוכלל יחסית – רשות החדשנות מממנת פחות חברות. כלל הסקטורים בהם זמינות ההון גבוהה מהווים 10% מסך המימון שהעניקה קרן ההזנק.

חשוב לציין כי מבין תוכניות רשות החדשנות, בשלב זה רק בקרן ההזנק הופעלה המדיניות המשקללת בתהליך קבלת ההחלטות את השקעות המגזר הפרטי והפעילות היזמית בסקטור בו פועלת החברה. גישה זו עשויה להשתלב בעתיד בכלים נוספים של הרשות שישמשו למימון ישיר של חברות (לעומת פעילויות אשר נועדו לפעול אל מול כשלי שוק אחרים, כמו פיתוח תשתיות מו"פ).

הסקטורים בהייטק הישראלי על פי דירוג זמינות ההון

השקעות רשות החדשנות הן תמונת ראי להשקעות הסקטור הפרטי

השקעות רשות החדשנות בחברות טכנולוגיה ישראליות מתמקדות בחברות דיפטק ובתחומים בהם יש סבירות גבוהה לכשל שוק מימוני. פירוט נרחב בנוגע למדיניות השקעה זו מופיע בחלק ב' של דו"ח זה.

התחומים המרכזיים בהם משקיעה רשות החדשנות הם מכשור רפואי ופארמה – שהיוו כשליש מכלל השקעות רשות החדשנות ב-2024. לשם השוואה, תחומים אלה ריכזו כ-4% מכלל השקעות השוק הפרטי בשלבים מוקדמים (עד A, כולל) באותה התקופה. תחומים מרכזיים נוספים בהם משקיעה הרשות הם תחומי הפודטק, אגריטק, מים ואנרגיה. כ-23% מהשקעות הרשות הופנו לתחומים אלה, לעומת 4% מהשקעות השוק הפרטי בשלבים מוקדמים.

תחומי הסייבר והתוכנה הארגונית, בהם הושקעו כ-53% מכלל השקעות השוק הפרטי בשלבים מוקדמים, קיבלו רק כ-5% מהשקעות הרשות.